תא"מ 24792-10-13 חוג'יראת נ' אבו אל היג'א

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקים שלטענת התובע נגרמו לו עקב רשלנות של הנתבע בייצוגו בתיק תעבורה.

כמצוות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

נגד התובע הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בחיפה בתת"ע 6703-05-09 (להלן: "תיק התעבורה").

התובע מסר בעדותו כי באחד הימים, לפני מועד הדיון בתיק, פנה אל הנתבע וסיכם עימו כי ייצגו בתיק התעבורה, ותמורת הייצוג ישולם סכום של 8,000 ₪. באותה פגישה, שהתקיימה במשרדו של הנתבע, חתם התובע על ייפוי כוח המסמיך את הנתבע לייצגו (נספח ב' לתצהיר התובע, להלן: "ייפוי הכוח"). כעבור זמן מה נעצר התובע על ידי שוטר לצורך בדיקת רישיונות שגרתית, ואז הודיע לו השוטר כי הוא נוהג בזמן פסילה. התובע פנה לנתבע, שמסר לו כי בעקבות טעות ניתן נגדו פסק דין בהיעדר התייצבות ביום 10.6.09, וכי יפעל לתיקון הדברים. לאחר שננקטו נגד התובע הליכי גביה על ידי המרכז לגביית קנסות, שכר את שירותיו של עו"ד סלימאן סעדיה, וזה הגיש מטעמו בקשה לביטול פסק הדין. פסק הדין בוטל, וביום 6.11.12 ניתן פסק דין סופי בתיק התעבורה.

הנתבע מסר בעדותו כי אין אמת בגרסת התובע שנשכר על ידיו לייצגו בתיק התעבורה. לגרסתו, התובע פנה אליו לאחר שניתן פסק הדין בהיעדר, על מנת לבדוק אפשרות לבקש לבטל את פסק הדין. לצורך כך נדרש לו ייפוי כוח של התובע, והוא הגיש ייפוי כוח כזה למזכירות בית המשפט, ואולם ייפוי הכוח שצרף התובע לתצהירו הינו ייפוי כוח שהתובע אינו חתום עליו, אלא חתימתו עליו מזויפת, ואף חתימת הנתבע עליו מזויפת. הנתבע ציין כי לאחר שקיבל את החומר הרלבנטי לתיק התעבורה נפגש במשרדו עם התובע ועם אביו, ומסר להם שאין מקום להגיש בקשה לביטול פסק הדין.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים מעדיפה אני את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע, שכן גרסת הנתבע נסתרת בראיות שהוגשו ולכן אינה מהימנה.

מעיון בתיק התעבורה באמצעות מערכת נט המשפט עולה כי ייפוי הכוח שצרף התובע כנספח ב' לתצהירו הינו אותו ייפוי כוח שהוגש לתיק בית המשפט. ייפוי הכוח הוגש לבית המשפט ביום 23.6.09. כאמור, הנתבע אישר בעדותו כי הוא זה שהגיש את ייפוי הכוח, דבר שאינו מתיישב עם טענתו כי החתימות על גביו מזויפות, שהרי ייפוי הכוח הוחזק על ידי הנתבע והוגש על ידיו לבית המשפט. יתירה מכך: הנתבע אישר בחקירתו הנגדית שהחותמת שעל גבי ייפוי הכוח היא חותמתו (עמ' 4 שו' 27), וכי התאריך על גביו כתוב בכתב ידו (עמ' 7 שו' 8-9). גם עובדות אלה שוללות את הטענה שמדובר בייפוי כוח שהחתימות עליו זויפו על ידי התובע, שכן הנתבע לא הציג כל הסבר אפשרי לכך שייפוי כוח שעליו חותמתו ותאריך כתוב בכתב ידו הגיע לידי התובע, אשר זייף את החתימות עליו, ואז חזר לידי הנתבע, שהגישו לבית המשפט. לפיכך אני דוחה את גרסת הנתבע לגבי ייפוי הכוח, וקובעת כי מדובר בייפוי כוח אותנטי, שנחתם יום לפני שניתן פסק הדין בהיעדר, דהיינו ביום 9.6.09, כעולה מהתאריך שכתוב עליו בכתב ידו של הנתבע.

מעיון בתיק התעבורה באמצעות מערכת נט המשפט עולה עוד, כי פסק הדין שניתן בהיעדר ביום 10.6.09 נשלח את התובע עצמו ביום 17.6.09. הוא הגיע לבית הדואר במקום מגורי התובע ביום 25.6.09, דהיינו יומיים לאחר שהנתבע הגיש את ייפוי הכוח לתיק בית המשפט, וחזר כ"לא ידוע". גם דברים אלה שוללים את טענת הנתבע כי התובע פנה אליו רק לאחר שקיבל את פסק הדין שניתן בהיעדרו.

גם התנהלות הנתבע לאחר שעו"ד סעדיה הגיש בשם התובע את הבקשה לביטול פסק הדין מצביעה על חוסר מהימנותה של גרסתו. לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין ניתנה על ידי בית המשפט לתעבורה ביום 8.12.11 החלטה המורה לנתבע להגיש תגובה תוך 14 יום. מעיון בתיק התעבורה במערכת נט המשפט עולה כי מזכירות בית המשפט שלחה לנתבע העתק מההחלטה ומהבקשה לביטול פסק הדין בדואר רשום. מאישור המסירה עולה כי אלה נמסרו לנתבע ביום 15.12.11, וזאת בניגוד לטענת הנתבע בחקירתו הנגדית שלא קיבל את המסמכים. הנתבע לא הגיש לבית המשפט תגובה.