תא"מ 24723-08-14

לפניי בקשה לדחיית הדיון הקבוע למחר, 19.10.2015, לשמיעת הוכחות, דיון שנקבע עוד ביום 29.3.2015 (!).

ב"כ המבקשת טוען בבקשתו, כי מאחר שעורך הדין המייצג באופן אישי, עו"ד בר-משה שוהה בחופשה לאחר לידת בתו לפני עשרה ימים, אין הוא מתייצב לדיונים. לאחר שניתנה החלטה ובה הובהר כי יש להודיע מתי בדיוק נולדה בתו של עו"ד בר-משה, ולאחר שבעקבות החלטה זו נדחתה הבקשה, הוגשה בקשה נוספת, ובה הודיע ב"כ המבקשת, כי משרדו אינו ערוך לקיום הדיון מחר.

אין זו הפעם הראשונה ששינויים ביומן הדיונים מתבקשים ע"י משרד ב"כ המבקשת זמן קצר לפני מועד דיון שנקבע זה מכבר. במקרה זה, המידע שהוא הבסיס לבקשה היה ידוע מזה שבוע ימים לפחות. העובדה שב"כ המבקשת הניח כעניין שבעובדה שבית משפט זה ייעתר לבקשה לשינוי מועד שנקבע לשמיעת הוכחות כבר לפני למעלה מחצי שנה – אינה מעלה ואינה מורידה. העובדה היא, שלא חופשתו של עו"ד בר-משה, כי אם הנחת העבודה השגויה של משרד ב"כ המבקשת הם שיצרו תקלה חמורה זו, שכן ב"כ המבקשת הבהיר כי משרדו אינו ערוך לקיום הדיון – ומכאן יש להניח, כי גם העדים לא זומנו.

לא זו אף זו. מעיון בתיק עולה, כי הנתבעת לא קיימה את החלטתי מיום 29.3.2015, לא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה ואף לא המציאה את דוח החוקר. בנסיבות אלה, אינני רואה כל טעם בקיום דיון ההוכחות מחר – או בכל מועד נדחה אחר.

התנהלותה הדיונית של המבקשת היא, לטעמי, התנהלות חמורה ביותר, שיש בה זלזול חמור בהתנהלות ההליך המשפטי. התנהלות זו, אשר למרבה הצער, נראה שהפכה לנורמה בקרב משרדים העוסקים בתיקי נזקי רכב (תאונות פח), גורמת לחוסר איזון ביומנו של בית המשפט, משבשת את עבודתו התקינה ומביאה לאובדן זמן שיפוטי יקר.

הסברה – השגויה – שדי בהסכמת הצד שכנגד על מנת להביא לדחייה של דיון שנקבע במעמד הצדדים, וכי יומנו של בית המשפט הוא הפקר – אינה יכולה לעמוד, והגיעה העת לשים סוף להתנהלות זו. עם זאת, באיזון שבין זכות הגישה לערכאות ובין חובתו של בית המשפט לשקול שיקולים רחבים של יעילות הדיון, גם על מנת לשמור על האינטרסים של ציבור המתדיינים בכללותו, אני סבור כי יש ליתן ארכה לנתבעת להשלים חיוביה הדיוניים, ולקבוע מועד חדש לשמיעת הראיות, אך זאת – בכפוף לתשלום הוצאות בשיעור מתאים לאוצר המדינה.

היקף ההוצאות נקבע בשל חומרת המחדל – הצורך לבטל דיון הוכחות, שהוא משאב המצוי במחסור, שנקבע לפני למעלה מחצי שנה, ואשר לא הייתה כל מניעה של ממש להודיע על הצורך בביטולו מבעוד מועד, וכן העובדה שממילא הפרה הנתבעת את הוראות בית משפט זה ביחס להבאת ראיותיה, כך שלמעשה – אין לפני בית המשפט ראיות מטעם הנתבעת, ועל כן גם לולא שהה עו"ד בר-משה בחופשה, לא ניתן היה לקיים את הדיון מחר.

על כן ניתנות בזה ההוראות כדלקמן, ומוצע לצדדים לקיים את ההוראות במועדן וכלשונן, שכן לא תותר חריגה מהן אלא מטעמים שבכוח עליון: