תא"מ 24715-03-14 נדר-שרעבי חברת עורכי דין נ' מוטליס

בהסכם שכר טרחה בין עורך-דין ללקוח נכתב, כי הלקוח ישלם אחוז מסוים מתוך כל סכום שייפחת מסכום התביעה "המשוערך" בתביעה שהוגשה נגד הלקוח. לימים התביעה נגד הלקוח נדחתה במלואה. השאלה העיקרית המתעוררת הינה מה פרשנות הביטוי "משוערך" בנסיבות העניין. האם המשמעות היא כי לצורך חישוב שכר הטרחה יש להוסיף לסכום התביעה הפרשי ריבית והצמדה עבור התקופה שממועד הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין, או שמא המשמעות היא כי יש להוסיף לסכום התביעה הפרשי הצמדה בלבד עבור תקופה זו.

1. לפניי תביעה לתשלום רכיב בהסכם שכר טרחה (להלן: "ההסכם") בין עורך-דין ללקוח.

2. בתחילת שנת 2008 הצדדים התקשרו בהסכם שלפיו התובעת תייצג את הנתבעת בתביעה שהוגשה נגד הנתבעת. שכר הטרחה הורכב משני רכיבי תשלום. הרכיב הראשון הינו סכום מסוים המשולם עם תחילת העבודה. הרכיב השני, הוא הרכיב השנוי במחלוקת, מורה על תשלום 15% מהסכום שייחסך לנתבעת בהתאם לתוצאת ההליך. רכיב תשלום זה נוסח כדלקמן:

"בנוסף לאמור לעיל, אשלם לכם סכום השקול ל- 15% מכל סכום שיפחת מסכום התביעה המשוערך לאותו מועד כנגדי, בין בתוקף החלטה שיפוטית ובין בפשרה/הסכמה. מובהר כי הסכומים הנקובים בסעיף זה ישולמו לכם בתוך 30 ימים ממועד הפסיקה ו/או ממועד הפשרה בהתאם"

3. בחלוף כ- 5.5 שנים ממועד הגשת התביעה, נשא הייצוג שהעניקה התובעת פרי, והתביעה נגד הנתבעת נדחתה במלואה.

4. הנתבעת שילמה לתובעת 15% מסכום התביעה הנקוב בכתב התביעה. ואולם, לטענת התובעת, הסך של 15% צריך להיגזר מתוך סכום התביעה המשוערך. משמעות הדבר, לשיטת התובעת הינה, כי יש להוסיף לסכום הנקוב בכתב התביעה הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית והצמדה") ממועד הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין, ומתוך סכום זה לגזור את 15 האחוזים.

5. לטענת התובעת, הנתבעת דקדקה בכל תו ותג בהסכם, ובכלל זה התעכבה על משמעות המילה "משוערך". לדברי התובעת, במעמד החתימה ניתן לנתבעת הסבר מפורט שלפיו השערוך משמעו, שלצורך חישוב שכר הטרחה יתווספו לסכום התביעה הפרשי ריבית והצמדה. הוסברה גם התכלית של שערוך הסכום: סכום התביעה בהוספת הפרשי ריבית והצמדה הוא אשר משקף את היקף הסיכון שאליו חשופה הנתבעת, ומכאן נגזר שכר הטרחה.

הנתבעת טענה (בס' 13 להתנגדותה לתביעה) כי אכן הוסברה לה משמעות המילה "משוערך". ברם, הוסבר לה כי לאחר שיתקבל פסק הדין ייקבע מהו הסכום לתשלום, וזהו השערוך (במובן של "הערכה מחדש") של סכום התביעה, כאשר בשלב זה יש להשוות בין הסכום שייפסק לבין סכום התביעה, ולשלם 15% מההפרש. זו מכל מקום היתה הבנתה שלה לגבי משמעות ההסכם.

6. ייאמר מיד, כי פרשנות הנתבעת אינה מתיישבת עם לשון ההסכם, ולו בדוחק. משכך, לא ניתן לקבלה (ר' ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' פארוואג'י (נבו, 11.5.14) פסקה 14 לפסק דינה של כב' השופטת חיות). המילים "סכום שיפחת מסכום התביעה המשוערך לאותו מועד נגדי" נועדו, לכל הדעות, לשקף הפרש מסוים בין שני סכומים: סכום התביעה (בין אם הסכום המקורי ובין אם בתוספת מסוימת) מחד גיסא והסכום שייפסק בפסק הדין מאידך גיסא, אשר ממנו (מההפרש) יש לגזור את 15% שכר הטרחה. גם התובעת אינה חולקת על כך, והראיה הינה שהיא עצמה שילמה לתובעת 15% מההפרש בין סכום התביעה (המקורי) לבין הסכום שנפסק בפסק הדין (0, שכן התביעה נדחתה במלואה). עתה נניח לרגע, לטובת הנתבעת, כי משמעות המילים "סכום התביעה המשוערך" משמען "הסכום שייפסק בפסק הדין", כפי טענתה. ברם, במקרה כזה המשפט דלעיל הופך למשפט סתום, שאינו משקף כל הפרש שממנו ניתן לגזור את שכר הטרחה. הרי אם "סכום התביעה המשוערך" הוא גם הסכום שנפסק בפסק הדין – אזי מדובר באותו סכום ולא בשני סכומים נפרדים, וממילא לא יכול להיווצר כל הפרש בין סכום זה לבין סכום פסק הדין.