תא"מ 24659-09-15 אלתרזון נ' הדר ואח'

מונחת לפניי בקשה לביטול פסק דין המוחק את התביעה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ולהלן אנמק.

עסקינן בתביעה שהוגשה בחודש 9/2015, קרי לפני כשנתיים. בחודש 9/2016, התקיים דיון במעמד הצדדים ובו הוחלט על מינויו של שמאי מכריע.

ביום 29.3.2017 - קרי לפני כחצי שנה, הודיע השמאי המכריע מטעם הצדדים לבית המשפט כי חוות דעתו מוכנה, וכי יוכל להעבירה לבית המשפט ולצדדים עם קבלת שכרו. באותו יום הוציא מלפניו בית המשפט החלטה המנחה את הצדדים להעביר לשמאי המכריע את שכר טרחתו, כאשר ביום 5.4.17 עדכן ב"כ התובע לראשונה את בית המשפט אודות מצבו הבריאותי של התובע ונתבקשה ארכה להעברת התשלום לשמאי.

ביום 5.4.17 ניתנה לתובע ארכה ראשונה; ומאז אף ניתנו מספר החלטות נוספות הממתינות לעדכון מאת התובע בכל הנוגע לאופן הטיפול בתביעה, ללא התייחסות מטעם התובע.

ביום 29.6.17 הודיע ב"כ התובע לבית המשפט כי לא הצליח ליצור קשר עם התובע, וביום 11.7.17 ניתנה החלטה נוספת המאפשרת לתובע לשלם את שכר טרחת השמאי המוסכם עד שבוע לפני המועד שנקבע לדיון בתיק זה, תוך שהתובע הועמד על האפשרות לכך שתישקל מחיקת התביעה. בהיעדר כל התייחסות מצד התובע גם להחלטה האמורה, הוצאה החלטה נוספת ביום 6.9.17 ובה ניתנה לתובע ארכה נוספת עד ליום 10.9.17 תוך שצוין מפורשות כי בהיעדר כל עדכון התביעה תימחק מחמת חוסר מעש. משבחר התובע להתעלם גם מהחלטתו זו של בית המשפט, ביום 11.9.17 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה או לחלופין למחיקתה. בנסיבות העניין, לנוכח המועד שהיה קבוע לדיון בתיק זה, ולמרות ההתעלמויות החוזרות ונשנות של התובע מהחלטות שיפוטיות קודמות בעניין זה- אפשרתי לתובע להגיש תגובתו עד ליום המחרת. בהיעדר כל תגובה עד לאחר הצהריים ביום המחרת – ניתנה החלטה המורה על מחיקת התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות כמפורט בהחלטה.

לאחר מתן פסק הדין, הגיש התובע בקשה לביטולו. בבקשת הביטול חזר התובע על אותם עדכונים שהוצגו בפני בית המשפט חודשים ספורים קודם לכן, וזולת הטענה הכללית לפיה נעשו מאמצים עילאיים לאתר את התובע וזה לא אותר – לא הוצג בפני בית המשפט כל טעם מניח דעת (או בכלל) להיעדר תגובה ולהיעדר התייחסות להחלטותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט בהקשר זה.

בקשת ב"כ התובע לנסות ולאתר את התובע ובקשת הארכה של 14 הימים לצורך כך ובמידת הצורך להגשת בקשה להתפטרות מייצוג – יכולה וצריכה היתה להיות מוגשת מבעוד מועד, ועוד הרבה זמן קודם לכן (שלא לומר חודשים קודם לכן), מבלי להיגרר למצב דברים בו בית המשפט חוזר ומוציא מלפניו החלטות המתריעות על מחיקת ההליך.

אינני סבורה כי מחיקת התביעה בנסיבות העניין, תוך חיוב בהוצאות הינה צעד דרסטי. היה לתובע די זמן לבצע ולהשלים את כל הבירורים מטעמו עובר למועד הדיון, ולמעשה הרבה לפני מועד הדיון. לא רק שלא עשה זאת – אלא התעלם משמאי שביצע עבודה וממתין לשכרו, התעלם מבעל דין שכנגד שנערך לדיון, וחמור מכל – התעלם מהחלטות שיפוטיות חוזרות ונשנות שגילו אורך רוח וסבלנות לא מבוטלים בנסיבות העניין.

לגופו של עניין, עיון בגוף הבקשה לא מלמד על כל פעולה או מעשה שניתן לעשות כעת, לאחר מתן פסק הדין, אשר לא ניתן היה לעשות קודם לכן, תוך שהתנהלות זו הובילה לבזבוז זמן שיפוטי יקר באופן שפוגע בסופו של דבר בציבור המתדיינים כולו, ובנתבעים הספציפיים בפרט. עוד יש לזכור, כי פסק הדין הורה על מחיקת התביעה בלבד להבדיל מדחייתה, כך שממילא אין בו משום חסימה סופית ומוחלטת של תביעת התובע ככל שירצה ויהיה מעוניין להגישה בעתיד.

בנסיבות העניין – פסק הדין יישאר בעינו.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ח, 23 ספטמבר 2017, לאחר צאת השבת ובהעדר הצדדים.