תא"מ 24625-10-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבלחק ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 17.11.2013, בין כלי רכב, מ"ר 48-745-59 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 63-827-04 שבעת התאונה נטען על ידי התובעת כי היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.המחלוקת בין הצדדים היא הן בשאלת האחריות לקרות התאונה ובהן בשאלת הכיסוי הביטוחי מטעם הנתבעת 2.

יש לציין כי בכתב הגנתה טוענת הנתבעת 2, בין היתר, להיעדר כיסוי ביטוחי הואיל ומי שנהג ברכב בעת קרות התאונה אינו בגיל הנהיגה המתאים שנקבע בפוליסה.

כמו כן, יצוין כי הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה בתיק.

3.נערך לפניי דיון שבפתחו הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה, לפיה בית המשפט יפסוק על בסיס החומר המונח לפניו, לרבות המוצגים שהוגשו במעמד הדיון (טופסי הודעה על התאונה ת/1, נ/2 ו-נ/3, תמלולי ארבע שיחות נ/1, המצאה של הזמנה לדין לידי הנתבעת 1 ת/2, ומכתבים שנשלחו למבוטח הנתבעת 2 על ידי ב"כ הנתבעת 2 (נ/4), ותמונות נזק ותמונות החלפת החלפים ברכב התובעת שהוגשו לתיק בית המשפט ביום הדיון.

4.כמו כן, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט להכריע בתביעה, על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר להם כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבעות.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

האחריות לקרות התאונה

על פי טופס הודעה מטעם נהג רכב התובעת (ת/1) עולה כי בעת שרכב התובעת נסע ישר בצומת, רכב הנתבעות שהיה מצוי משמאלו נסע לאחור ופגע בטמבון הקדמי הימיני של רכב התובעת ובכנף הימינית הקדמית של רכב התובעת.