תא"מ 24587-06-14 אלדן תחבורה בע"מ נ' לוי ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 8,532 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.12.2013 בין כלי רכב, מ"ר 35-705-52 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 46-565-29 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים.

גרסתו של נהג רכב הנתבעים אינה מתיישבת עם ההיגיון שבנסיבות קרות התאונה. נהג רכב הנתבעים מעיד כי הוא היה בנתיב השמאלי על מנת לבצע פניית פרסה ולפתע הגיח מאחור רכב התובעים כשהוא מנסה לעקוף אותו. ראשית, לא ברור כיצד ייתכן שנהג רכב התובעת ינסה לעקוף את רכב הנתבעים מצד שמאל כאשר מלפניו כבר מצוי על נתיב שמאל רכב הנתבעים, לא הייתה אפשרות טכנית לעשות זאת. שנית, לא ברור מדוע לו לנהג רכב התובעת לעקוף את רכב הנתבעים משמאל אם הנתיב הימני היה פנוי והוא ממילא המשיך ישר. לנהג רכב הנתבעים אין תשובה לשאלה זו (עמ' 3, שורות 27-24 לפרוטוקול).

משכך, שוכנעתי כי נהג רכב הנתבעים ניסה לבצע פניית פרסה מנתיב הימני, ולא מהשמאלי. זאת בניגוד לכללי התנועה ובחוסר זהירות.

יחד עם זאת, איני פוטר את נהג רכב התובעים מאחריות לקרות התאונה, מאחר שאני סבור כי הוא לא שם דעתו למתרחש בכביש והוא יכול וצריך היה לנקוט באמצעים למניעת התאונה כגון נסיעה במהירות נמוכה יותר.

חלוקת האחריות תעשה באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות של 70% לקרות התאונה ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות בשיעור של 30% לקרות התאונה.