תא"מ 2450-02-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 6,134 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.05.2013 בין כלי רכב מ"ר 32-071-78 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 59-958-74 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדי ראייה נוספים מטעמם.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שהאחריות לקרות התאונה תחולק בין נהגי הצדדים באופן שנהגת רכב התובעת תישא באחריות בשיעור של 60% לקרות התאונה ונהג רכב הנתבעים יישא באחריות בשיעור של 60% לקרותה . 

שוכנעתי כי הן נהגת רכב התובעת והן נהג רכב הנתבעים לא שמו דעתם למצב הרכבים במעגל התנועה, לא הבחינו ברכבו של האחר, ונהגו בחוסר זהירות, כאשר יכלו וצריכים היו לנהוג בזהירות ולשמור על הכללים לנסיעה במעגל תנועה לרבות הכניסה והיציאה ממנו .שאם היו פועלים כן הרי שהתאונה הייתה נמנעת.

6.לפיכך, לסילוק סופי ומוחלט של התביעה, ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1.סך של 3,680 ₪, המהווה 60% מסכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2.שכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.