תא"מ 24447-04-14 מסיעי דרך צלחה בע"מ נ' ציר הסעות ותיור בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, על סך 37,037 ₪ בגין שירותי הסעות שהעניקה התובעת לנתבעת ולא שולמו על ידה עד כה.

נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

2.התובעת הינה חברה המספקת שירותי הסעות לציבור וכן, מעניקה לגופים ולחברות אחרות שרותי הסעות על פי דרישה. הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי הסעות לציבור אשר הזמינה, בזמנים הרלוונטיים, שירותי הסעות מהתובעת כקבלן משנה עבורה.

3.לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, במהלך השנים 2007-2008 סיפקה התובעת לנתבעת שירותי הסעות על פי דרישה לשביעות רצונה המלא. ביום 4.9.09 הוציאה התובעת דרישת תשלום לנתבעת ובו פירוט מלא בגין חובותיה לתקופה הרלוונטית בסכומי קרן בלבד.

4.הנתבעת מכחישה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה טענות התובעת וטוענת, כי בשל הזמן הרב שחלף מאז לא הצליחה לאתר את כל המסמכים הרלוונטיים. לטענתה, כתב התביעה לוקה בחסר בכך שלא צירף את פירוט ההסעות שהתובעת טוענת לביצועם וכן, כי צורפה חשבונית אחת המתייחסת לחודש 11/07 בלבד. כמו כן, הנתבעת טוענת לחילופין, לקיזוז החיובים הנ"ל מהתמורה בגין רכב מיניבוס שהתובעת רכשה ממנה ללא ששילמה תמורת ערכו.

5.בישיבה מקדמית מיום 16.2.15 שהתקיימה במעמד מנהלי הצדדים ובאי כוחם, הצביעה ב"כ התובעת על נספח ח' שצורף לכתב התביעה, שהינה כרטסת הנתבעת עצמה, ממנה ניתן ללמוד את המידע באשר לביצוע הנסיעות ולתעריפי הנסיעות שסוכמו בין הצדדים. מנהל התובעת, מר כהן אהרון הסביר, כי החשבונית לחודש נובמבר 2007 הוצאה בגין הפרשים שלא שולמו עבור שנת 2007 וכי התובעת לא הנפיקה חשבוניות מס לשנת 2008, זאת, בהוראת רואה החשבון של החברה. התובעת הכחישה, כי רכשה מהנתבעת רכב כלשהו בגינו נערך קיזוז בין הצדדים.

ב"כ הנתבעת טען בנוסף, כי תביעה קודמת שהוגשה על ידי התובעת נמחקה. הואיל ולא הוגשה 'בקשה לפיצול סעדים', הרי שלשיטתו, הינה מושתקת מלהעלות טענותיה בהליך זה. כמו כן, טען לשיהוי רב בהגשת התביעה ואף טען להתיישנות החיובים הנטענים וכן טען 'טענת קיזוז' בגין רכב מיניבוס שהתובעת רכשה מהנתבעת רכב מיניבוס מ.ר.37-821-00 בתמורת לסך של 50,000 ₪ (כולל מע"מ) ללא ששילמה תמורתו.

6.הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מנהלה, מר זוהר צדיק, מטעמה- במסגרתו הודתה מחד בחוב הנטען כלפי התובעת ואולם לשיטתה סוכם, כי החוב הנ"ל וכן, שירותים נוספים שתספק התובעת לנתבעת במהלך שנת 2008 ישולמו באמצעות מכירת מיניבוס שמכרה היא לחברת הסעות "אהבת ישראל בע"מ" בחודש פברואר 2008 בתמורה לסך של 50,000 ₪ (כולל מע"מ). דא עקא, כי חרף העברת המיניבוס ומכירתו לידי התובעת ובניגוד לסיכום הנ"ל, הפסיקה התובעת להעניק שירותים לנתבעת לאחר חודשים בודדים בשנת 2008 ונותרה חייבת לה כספים בגין יתרת תמורת המיניבוס. מנהל הנתבעת צירף לתצהירו כראיה את 'זיכרון הדברים' בגין מכירת מיניבוס מ.ר. 37-000-00 לחברת "אהבת ישראל בע"מ". אשר לעובדה, כי לכאורה עסקינן בחברה אחרת, השיב, כי עסקינן בחברה שהינה בבעלות מנהל ובעלי התובעת בתיק זה ומשכך לשיטתו עסקינן באותה עיסקה שנכרתה בין הצדדים ומשכך, ניתן לערוך קיזוז בנסיבות אלה.

7.בדיון ישיבת שמיעת ראיות שהתקיים בפניי ביום 6/9/15 במעמד מנהלי הצדדים ובאי כוחם נחקרו הם על תצהיריהם.

דיון ומסקנות: