תא"מ 24415-06-14

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 16.5.13, בסמוך לצומת בית השיטה (להלן: "התאונה"). הנתבע 1 נטל אחריות לגרימת הנזק במוקד האחורי ברכב נהג התובעת, מר יוסף מזוז. נשאלת השאלה, האם הפגיעה שפגע רכב הנתבע 1 בחלק האחורי של רכב מר מזוז, גרמה להדיפת הרכב אל עבר רכב צד ג' ולנזק בחלק הקדמי של הרכב.

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית.

לאחר ששמעתי את עדותם של ה"ה מזוז יוסף וכרמלה מטעם התובעת ואת עדותו של הנתבע 1 מטעם הנתבעים, ראיתי לדחות את התביעה.

לא הוכח לי ולא שוכנעתי, במאזן ההסתברות הנוהג בהליך אזרחי, כי רכב הנתבע 1 גרם להדיפת רכבו של מר מזוז, אל עבר רכב צד ג'. ראשית, נהג רכב צד ג' לא הובא למתן עדות. אי הבאת עד כה רלבנטי, מחזקת, דווקא, את גרסת הנתבעים, השוללת, מכל וכל, את טענת ההדיפה. שנית, ראיתי ליתן אמון בעדותו של הנתבע 1, החפה מכל מאינטרס (הנתבע 1 שילם השתתפות עצמית). הנתבע 1 העיד, כי במועד בו החליף פרטים עם מר מזוז לא ראה צד ג' כלשהו. שלישית, גב' כרמלה מזוז נמנמה לפני קרות התאונה, והייתה עייפה מאוד, לאחר משמרת לילה כאחות בבית חולים. נוכח האמור, אין ליתן לעדותה משקל ראייתי משמעותי. ניתן לקבוע בבירור, כי גב' מזוז כלל לא ראתה את התאונה, ולא יכולה לתמוך בטענת ההדיפה. רביעית, מר מזוז עצמו העיד, כי לא שת ליבו למוקד הרכב הקדמי, ונתן לרעייתו לבחון חלק רכב זה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה. חרף בקשת ב"כ הנתבעים, כמופיע בפרוטוקול הדיון, לא ראיתי לעשות צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאות העדים מטעמו.

ניתן היום, ה' סיוון תשע"ה, 23 מאי 2015, בהעדר הצדדים.