תא"מ 24369-09-13 ש. שלמה רכב בע"מ נ' שומרון

1. רכבי הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים, וכל אחד מהנהגים טוען שהאחריות לקרות התאונה מוטל על הנהג האחר.

2. נהג רכב התובעת טען כי נסע מאחורי הנתבעת, שהאט וסטה ימינה עד עצירה ולכן חלף על פניה כאשר בעת שהיה במקביל אליה, היא פנתה שמאלה כך שהכנף השמאלית קדמית ברכב הנתבעת, פגעה בפינה הקדמית ימנית, בפנס ובכנף ברכב התובעת.

3.לטענת הנתבעת מדובר בכביש צפוף שבו חנו מכוניות בנתיב השמאלי, היא האטה לפני פניה לכניסה לבית הספר, כאשר נהג התובעת שהיה מאחוריה ניסה לעבור בינה לבין הרכב החונה משמאל ופגע ברכבה.

4. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מראיותיהם, מהתנהלותם של הנהגים במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש בדעתי לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן.

ראשית, הובהר בעדות נהג התובעת כי על מנת לעקוף את רכב הנתבעת שהיה לפניו, עבר רק באופן חלקי לנתיב הנסיעה הנגדי, כאשר רכבו מצוי בין שני נתיבי הנסיעה. התמונות של מקום התאונה נ/1, תומכות בגרסת הנתבעת, כי מדובר היה בכביש צר יחסית וכי נהג התובעת לא יכול היה לעבור לנתיב הנגדי לצורך ביצוע העקיפה.

עקיפה במצב דברים זה, הינה מסוכנת שכן משמעותה, נסיעה בקרבה יתרה לרכב הנעקף ובלא להשאיר מרחב תמרון ככל שהרכב הנעקף יתחיל לנוע.

שנית, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי רכב הנתבעת עצר עצירה מלאה, באופן שראוי היה שנהג התובעת יבצע עקיפה במקום צר המקשה על עקיפה זהירה של הרכב שלפניו. מאחר ונטל השכנוע מוטל על התובעת, ולא עלה בידיה לעמוד בו, לא ניתן להעדיף את גרסת נהג התובעת בעניין זה.

שלישית, מאחר וחנו מכוניות בצד שמאל של הכביש, לא סביר שרכב הנתבעת יעצור ויחנה בצד ימין של הכביש באופן שיחסום כמעט לחלוטין את הנסיעה בדרך, ובמיוחד לכלי רכב רחבים או גדולים שלא יוכלו לעבור בין שתי מכוניות החונות משני צידי הכביש. בנסיבות אלו, לא ברור מדוע סבר נהג התובעת, שהרכב שלפניו עוצר ולא יחל בנסיעה או ימשיך בה ללא שיהוי ממשי.

לא היתה כל מניעה כי נהג התובעת יעצור או יאט את נסיעתו מאחורי רכב הנתבע עד שזה ימשיך בנסיעה, וכך היה נמנע הצורך בעקיפה של הרכב שהאט לפניו, מקום שיש רכב החונה מצד שמאל, באופן המחייב נסיעה בין שני הנתיבים בצמידות יתרה לרכב הנתבע.

5.מאחר שלא הוכחה גרסת נהג התובעת, לעניין עצירת רכב הנתבעת בצד ימין, לא ניתן לייחס לנתבעת אחריות כלשהי או אשם תורם לקרות התאונה.

6.אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 250 ₪ עבור התייצבותה לדיון וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.

ההוצאות ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז – לוד.

ניתן היום, כ"א אלול תשע"ד, 16 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.