תא"מ 24352-12-13 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את עדי התובעת, נהג רכב התובעת, מר אליה בר וחברו מר מתן ברדה, אשר ישב לצדו בקדמת הרכב, בעת קרות התאונה וכן את עד הנתבעות, מר שלמה ואזנה, מפקח תאגיד מי קריית-גת, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 12.7.16 והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בטופס ההודעה (ת/1), בתמונות הנזק לרכב התובעת (ת/2), בשרטוט מקום התאונה (ת/3), בהודעת מר אליה בר במשטרת ישראל (ת/4) וביתר הראיות, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לגרם התאונה באופן בו הנתבעות יישאו ב- 60% מהאחריות אילו נהג רכב התובעת, יישא ב- 40% ממנה.

לאחר ניתוח מכלול חומר הראיות והעדויות, אני קובעת, כי ביום שישי, 11.6.11, בשעה 1:00 בלילה לערך, החליק רכב התובעת על שלולית מים ברחוב אדוריים בקרית גת, בשל פיצוץ צינור מים מרכזי וגדול (לדברי עד הנתבעות, מדובר בקו גדול בגודל של 6 צול, פרוטוקול עמ' 7), אשר גרם להצפה ולהצטברות מים במקום התאונה, שהינו רחוב מעוקל הנמצא בירידה. מן הראיות עולה, כי רכב התובעת, אשר הוסע ברחוב אדוריים, מכיוון דרום לצפון, החליק כתוצאה משלולית מים, ופגע בעמוד חשמל וברכב שחנה בסמוך. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק כבד לרכב התובעת בחזית הרכב ובצדו האחורי שמאלי. אין חולק, כי ביום התאונה, 11.6.11, אירע פיצוץ בצינור מים מרכזי ברחוב אדוריים, אשר דווח למוקד העירוני בשעה 00:15. למקום הוזעק מר שלמה וזאנה, אשר היה כונן מטעמה של הנתבעת 2. מר ואזנה העיד, כי הוא הגיע אל המקום כעשרים דקות לאחר קבלת הקריאה והחל לפעול לסגירה ידנית של מעגלי המים המזינים את צינור המים שהתפוצץ. משסיים לסגור את מגופי המים, עזב מר ואזנה את המקום והטיפול בצינור המים נמשך בבוקר למחרת. מר ואזנה הוסיף והעיד כי למעט הטיפול הראשוני שעניינו סגירה ידנית של מגופי המים, לא בוצעו פעולות נוספות, אשר היו יכולות למנוע את החלקת רכב התובעת על שלולית המים ובאורח מתחייב למנוע את התאונה. מר ואזנה אישר בעדותו, כי בזמן סגירת מגופי המים, פעולה שארכה כעשרים דקות, רחוב אדוריים היה פתוח לנסיעת רכבים. עוד אישר מר ואזנה כי : "הרחוב הולך בצורת סיבוב וירידה, ולכן בהחלט סביר שהמים ירדו" (פרוטוקול עמ' 7). מר ואזנה לא הכחיש, כי כתוצאה מפיצוץ צינור המים, המים זרמו לכביש וכי הכביש היה רטוב. לטעמי, היה על הנתבעת 2 או מי מטעמה, מיד עם קבלת הקריאה במוקד (בשעה 00:15 לערך, ראו נ/1) לדווח על הפיצוץ בצינור המים למשטרת ישראל ולוודא כי קטע הכביש הרטוב נחסם באופן מלא או חלקי לנסיעה. למצער, היה על הנתבעת 2 או מי מטעמה, להציב שילוט מתאים במקום ולהתריע מבעוד מועד בפני הנהגים הנוסעים בכביש מפני מפגע בטיחותי מסוג רטיבות בכביש. המדובר באירוע המתרחש ביום שישי, בשעה 1:00 בליל קיץ, כך שנהג סביר לא יכול לצפות להיווצרות שלולית מים כה גדולה בכביש. משלא ננקטו פעולות כאמור מצד הנתבעת 2, אשר יכלו למנוע את התאונה דנן, ראיתי לזקוף לחובת הנתבעות, ביחד ולחוד, אחריות בשיעור של 60% לגרם התאונה.

דא עקא, נהג רכב התובעת איננו חף מאחריות. מן הראיות עולה, כי מדובר בנהג חדש, בעל רישיון נהיגה של כשמונה- תשעה חודשים במועד התאונה. מן הראיות אני למדה, כי נהג רכב התובעת ראה מים רבים על הכביש עוד לפני עיקול הדרך (עמ' 2 לפרוטוקול), אך בכל זאת, לא האט את מהירות הנסיעה. התרשמתי מן העדויות כי נהג רכב התובעת, נסע במהירות גבוהה, בעיקול הכביש ובירידה, באופן שלא בהתאם את תנאי הדרך. משהבחין נהג רכב התובעת, כי בכביש נוצרה שלולית מים גדולה, כפי שהעיד, מצופה היה ממנו, כנהג סביר, להאט את מהירות הנסיעה ולהתאים אותה לתוואי הדרך (כביש מעוקל בירידה) ולתנאי הדרך (הצטברות מים רבים על הכביש). תקנה 51, לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קובעת בנדון זה, כדלקמן:

"לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב".

נהג רכב התובעת הודה בהודעתו לתובעת, כי איבד שליטה על הרכב. בנוסף העיד נהג רכב התובעת בבית המשפט (עמ' 3 לפרוטוקול): "כל האוטו החליק מהמים, זה לא היה בשליטתי. את ההחלקה אי אפשר היה למנוע אבל אולי את הכניסה לעמוד כן". כשנשאל נהג רכב התובעת, אם הבין שפיצוץ צינור מים גדול הוא אירוע חריג, השיב, כהאי לישנא: "הייתי נהג חדש, לא יודע כמה הבנתי שזה חריג" (עמ' 3 לפרוטוקול).

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, באמצעות הראל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת, סכום של 31,733₪ (60% מסכום התביעה), בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 17.12.13 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, תישאנה הנתבעות, באמצעות הראל חברה לביטוח בע"מ, בתשלום אגרת בית משפט בסך ששולם, שכר עדי התובעת, כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 11.7%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

נוכח סיום ההליך בפסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

בהתאם להסכמת הצדדים בתא"מ 22068-10-12 תחייב חלוקת האחריות נושא פסק דין זה לעניין המחלוקת מול חברת החשמל.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ו, 01 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: