תא"מ 24217-11-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' חמו

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת במקום התאונה, אני מורה על דחיית התביעה מהטעם שלא ניתן לשלול את גרסת הנתבע לדרך התרחשות התאונה והיא עקיפת רכב התובעת את משאית הנתבע תוך כדי פנייה וחדירה בעקבות כך לשטח המת שלה, דבר שהוביל להתנגשות שבין הרכבים וזאת מעיקרם של הדברים הבאים:

ראשית דבר, נטל ההוכחה כידוע מוטל על התובעת. הוכח שברכב התובעת ישב אדם נוסף לצד הנהג [ עמ' 2 שורה 22 לפר' הדיון]. הימצאותו כאמור הוסתרה על ידי נהג התובעת שלא גילה אודות כך דבר אלא במהלך הדיון בלבד. לו היה רצון כן ואמתי מצד נהג התובעת להוכיח את גרסתו, ביודעו כי קיימת מחלוקת בין הנהגים מיד לאחר התאונה, מצופה היה ממנו לדווח על כך לתובעת ובהתאם זו הייתה מביאה עד זה לעדות בפני ביהמ"ש. כיוון שכך לא קרה, ללא הסבר מניח את הדעת לכך, פועל הדבר לרעתו.

שנית, אף לגופם של דברים, עדות נהג התובעת בנוגע למנח המשאית עובר לתאונה ועוד, אינה מתיישבת עם עדותו שם סיפר כי המשאית עמדה בכלל על אי התנועה, דבר שאין בו היגיון כלל כאשר יותר סבירה היא עדות הנתבע בעניין זה כי היה במהלך פנייה בכלל וכלל לא עמד. העובדה שכך כביכול סבר נהג התובעת מלמדת שהוא ביקש לעקוף ברשלנות משאית שסבר כביכול מתוך טעות שהיא עומדת. הוכח גם מעדות נהג התובעת כי המשאית הייתה לפניו וכאשר הוא נכנס לכביש היא הייתה במקומה. מיקום זה נמצא ממול לכניסה לחניון שאין חולק כי לשם ביקשה המשאית להיכנס. על כן אין היגיון שהמשאית עמדה. יותר הגיונית עדות הנתבע, והיא שנהג התובעת האיץ את מהירותו והתנגש במשאית בעודה מבצעת פנייה תוך שהוא מקפח את זכותה לעשות כן וגורם לסיכון תעבורתי מיותר תוך כדי כך. יוער גם כי לעדות נהג התובעת כי עמד בזמן התאונה ואף צפר למשאית, אין זכר אף בהודעה כך שכל האמור בה לעומת מה שנאמר לאחריה, אין תואם בעליל.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות הנתבע כנפסק בדיון לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.