אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' א.מ.י. אוזן בניה והשקעות בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעניינה בנזקי רכוש שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים מיום 09.12.2014 בין כלי רכב, מ"ר 88-241-73 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 55-365-78 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג המשאית אשר הסיט את המשאית ימינה לעבר נתיב נסיעתו של רכב התובעת, ופגע לאורך הדופן השמאלית של רכב התובעת.

מנגד, מכחישות הנתבעות את עצם קרות התאונה וטוענות כי המשאית הנטענת כלל לא הייתה מעורבת בתאונה ובכל תאונה אחרת במועדים הרלוונטיים לתובענה. כמו כן, חולקות הנתבעות על היקף הנזק.

למעשה, המחלוקת היא לעניין עצם קרות התאונה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה דיווחים על התאונה (ת/1 ו- נ/1) תמונות נזק של רכב התובעת (ת/2). כמו כן, העידו נהג רכב התובעת והבעלים של המשאית בעת קרות התאונה.

בתום חקירת העדים סיכמו הצדדים, באמצעות באי כוחם, את טענותיהם בעל פה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים המובאים להלן:

5.1.התובעת צירפה לראיותיה את טופס הדיווח על התאונה (ת/1), בו נרשמו פרטי המשאית ואף מספר פוליסת הביטוח למשאית, שלטענת נהג רכב התובעת נמסרו לו על ידי נהג המשאית.