תא"מ 24145-12-13 א. סמואל בע"מ נ' מלמוד

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע בקשה לביצוע שטר שהוא שיק על סך של 15,000 ₪ משוך מחשבונה של חברת ש. מלמוד 1987 בע"מ (להלן: "חברת מלמוד") לפקודת חברת אלום שאוקי 2008 בע"מ (להלן: "חברת אלום שאוקי") בערבותו האישית של הנתבע לפירעונו.

השיק הוסב על ידי חברת אלום שאוקי לתובעת. סחרותו של השיק לא הוגבלה על פניו.

מועד פירעון השיק ליום 25.12.11. (להלן: "השיק").

הנתבע התגונן וטען כי השיק נמסר לחברת אלום שאוקי על ידי חברת מלמוד המצויה בהליכי פירוק ומונה לה מפרק זמני. לטענת הנתבע לא ניתנה כל תמורה כנגד השיק וכי חתימתו בגב השיק, כערב לפירעונו, אינה חתימתו והיא זויפה.

עוד טען הנתבע כי התובעת קיבלה את השיק לידיה בידיעה כי חברת מלמוד, מושכת השיק, נמצאת בהקפאת הליכים כבר מחודש מרץ 2011 וכי לא קיים חוב בעסקת היסוד.

לבסוף טען הנתבע כי התובעת פעלה כנגדו בחוסר תום לב כאשר עומדים לרשותה תקבולים בקופת הפירוק מהם ניתן להיפרע.

2. כבר בתחילת הדרך, מונתה מומחית לכתב יד מטעם בית המשפט אשר נתנה חוות דעתה בנוגע לחתימת הנתבע על גב השטר וקבעה בדרגת סבירות הגבוהה ביותר כי חתימת הערבות בגב השיק היא של הנתבע.

בתצהיר עדות ראשית של בעלים ומנכ"ל התובעת, פורטו נסיבות אחיזתה של התובעת בשיק.

לטענת מנכ"ל התובעת, פנה אליו מר פיראס, מנהל עבודה בחברת מלמוד, וביקש הצעת מחיר להתקנת דלת אוטומטית בסניף YELLO בתחנת דלק פז בטבריה (להלן: "הפרויקט") בו שמשה חברת מלמוד כקבלן ראשי.

מר פיראס ביקש כי ההזמנה תבוצע באמצעות קבלן המשנה אלום שאוקי וחברת מלמוד תהא ערבה לתשלום עבור ביצוע העבודה.

הצעת המחיר הופנתה לחברת אלום שאוקי ובה נרשם כי הקבלן הוא חברת מלמוד.

בהתאם נשלחה על ידי חברת מלמוד ביום 19.4.10 הזמנה לחברת אלום שאוקי לביצוע אספקה והתקנה של דלת אוטומטית בעלות של 17,980 ₪ כולל מע"מ (להלן: "הדלת האוטומטית").

לאחר גמר ביצוע העבודה הוצאה חשבונית מס לתשלום על ידי התובעת וביום 4.5.10 ניתן אישור מר פיראס כי העבודה בוצעה ואף נמסרו מפתחות ושלט. ביום 22.6.10 אף בוצעו עבודות תחזוקה בדלת האוטומטית שהותקנה.

התשלום לא בוצע ולאחר כחצי שנה ביום 29.12.10, נמסר למנכ"ל התובעת השיק נשוא התביעה על ידי מר פיראס כאשר מועד פירעונו כשנה לאחר מועד מסירתו וליום 25.12.11.

באותה עת שולם לתובעת סך של 2,980 ₪ באמצעות שיק של חברת אלום שאוקי.

מנכ"ל התובעת הכחיש בתצהירו כי כאשר קיבל את השיק ידע כי חברת מלמוד מצויה בהקפאת הליכים במיוחד כאשר באותה עת לא היתה חברת מלמוד מצויה בהליך כאמור ואף לא ידע זאת עת הפקיד את השיק בבנק לפירעון.