תא"מ 24144-03-13 אופרייט ליס בע"מ נ' קווה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין מיום 22/7/13

1.ביום 12/3/13 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מהיר על סך 2,570 ₪ בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב מסוג יונדאי מ.ר. 7051478 בהיותו בחנייה בתאונה מיום 16/7/12 שעה 21:00 על ידי רכב מסוג מאזדה XXXXX כאשר נטען כי הנתבעת היא הבעלים ו/או המחזיקה ו/או המשתמשת במאזדה. בכתב התביעה מצורף טופס הודעה על מקרה תאונה המתייחס לאירוע מיום 23/6/12. האדם שמילא את הטופס ביום 1/7/12 מוריס בוסידון (להלן: "מוריס") טוען כי בעלת הפוליסה של הרכב הפוגע היא הנתבעת. כמו-כן צורפה חוות דעת שמאי לפיה הנזק שנגרם לרכב התובעת הוא בסך של 1,294 ₪ כאשר בנוסף נגרמה ירידת ערך בשיעור של 1% בסך של 797 ₪. רכיב התביעה הנוסף הוא שכר טרחת שמאי בסך של 450 ₪ לגביו הוצג טופס חיוב.

2.על בסיס אישור מסירה מיום 30/5/13 בו נכתב כי כתב התביעה נמסר לנתבעת אשר סירבה לחתום, ניתן ביום 22/7/13 פסק דין המחייב את הנתבעת בסכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

ביום 25/1/15 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק דין. הנתבעת טוענת כי לא ידעה על קיומה של התביעה עד אשר קיבלה אזהרה במסגרת תיק ההוצאה לפועל בחודש נובמבר 2014. הנתבעת טוענת כי לאחר קבלת האזהרה, מסרה הודעות טלפוניות בדבר קיום המשפט לפקידה תום בחיפה, לפקידה מרינה במחלקה המשפטית ולמשרד עורך דין מצליח המייצג את חברת שרביט, אשר ביטחה את רכבה של הנתבעת בזמן התאונה. הנתבעת מלינה על כך שחברת הביטוח שרביט לא נתנה לה טיפול משפטי בהתאם לפוליסה. הנתבעת מצרפה מכתב ששלחה לשרביט ביום 15/12/14 בו הודיעה כי אם היא לא תקבל תשובה עד 1/1/15 תנקוט בהליך משפטי כנגד שרביט. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי מוריס קיבל ממנה את כל פרטי הביטוח ולכן התובעת פעלה בחוסר תום לב בכך שהגישה נגדה תביעה ולא נגד חברת הביטוח שרביט. הנתבעת מציינת כי היא מגישה את הבקשה עקב דרישת חברת הביטוח שרביט.

3.ביום 12/2/15 הוגשה התגובה הראשונה של התובעת לבקשה באמצעות עו"ד רון יחזקאל ממשרד עו"ד מוטי כהן. נטען כי פסק הדין נשלח לנתבעת סמוך לאחר נתינתו אולם הנתבעת לא טרחה להגיע לסניף הדואר כדי לקחת אותו ולכן בקשתה מוגשת באיחור רב המצדיק מחיקתה על הסף. באשר לסיבת המחדל, נטען כי אין מחלוקת שכתב התביעה נמסר לנתבעת בכתובתה הנכונה שכן כתובת זו מופיעה גם בבקשתה. באשר לסיכויי ההגנה, נטען כי הנתבעת לא הציגה גרסה משלה לגבי נסיבות התאונה ולכן אין לה הגנה. עוד נטען כי לתובעת לא היתה כל דרך לדעת שרכב הנתבעת מבוטח בחברת הביטוח שרביט שכן בטופס ההודעה על מקרה תאונה, לא נכתב באיזה חברת ביטוח מבוטח רכבה של הנתבעת.

4.ביום 5/3/15 החליפה התובעת את הייצוג שלה בתיק. באותו יום הגישה ב"כ התובעת הנוכחית תגובה נוספת במסגרתה נטען כי לא התקיימו הטעמים המיוחדים המצדיקים איחור של כשנה וחצי בהגשת הבקשה. עוד נטען כי הנתבעת לא צירפה תצהיר בו היא מפרטת את סיבת המחדל ומסבירה את האיחור בהגשת הבקשה.

5.ביום 9/3/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. הנתבעת טוענת כי מסרה כחוק את פרטי הביטוח של הרכב שלה למוריס, הנהג ברכב התובעת שהוא גם שכן שלה. הנתבעת מצרפת מכתב אותו קיבלה מהתובעת נושא תאריך 19/9/12 בו נדרשה לשלם את סכום התביעה אך לא נדרשה למסור את פרטי חברת הביטוח שלה. נטען כי התובעת בחרה לעקוף את חברת הביטוח שלה בתקווה שחוסר המקצועיות שלה יעזור לתובעת לקבל ממנה כספים שלא כדין תוך שלילת זכותה לקבל הגנה מוסמכת בבית המשפט. הנתבעת מסבירה כי לא קיבלה את התביעה ביום 30/5/13 מתוך עמדה עקרונית לפיה כאשר יש לה ביטוח ופרטיו נמסרו, על התובעת לתבוע את חברת הביטוח ולא אותה באופן אישי. הנתבעת טוענת כי הודיעה על המקרה לחברת הביטוח שרביט וקיבלה מהם הבטחה כי הם מטפלים בתביעה ולא רצתה לעקוף את חברת הביטוח שרביט. לתשובה צורפו מסמכים רבים לרבות תיאור תאונה אשר נערך על ידי גרגורי קווה , במסגרתו נאמר כי נמסרו פרטי הביטוח והצד השני אשם כיוון שחנה במקום אסור לחנייה וחסם לו את נתיב הנסיעה.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין תוך חיוב הנתבעתבהוצאות התובעת מהטעמים שיפורטו להלן.

7.ראשית, אין מחלוקת כי פסק הדין ניתן כדין שכן הנתבעת קיבלה את כתב התביעה ובחרה להתעלם ממנו מתוך עמדה עקרונית חסרת כל יסוד מבחינה משפטית לפיה כאשר לאדם יש ביטוח ונגרמו נזקי רכוש על ידי הרכב המבוטח, יש לתבוע רק את חברת הביטוח.