תא"מ 24138-11-12 כיאל ואח' נ' דאוד

1.תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו למכוניתו של התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.3.12 אשר התרחשה על פי הנטען בכביש עכו חיפה בכיוון הנסיעה דרומה, לחיפה, באזור "הקריון" (להלן: "התאונה").

2.התובע בעל רכב מספר רישוי ***נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "רכב התובע").

הנתבע נהג ברכב מסוג משאית מיקסר בטון, בבעלות חברתו "דאוד זכי בע"מ", מספר רישוי *** (להלן: "רכב הנתבע").

3.התובע טוען בעדותו בפניי כי עת נהג ברכבו מכיוון עכו דרומה בנתיב הימני, מלווה בקרוב משפחתו אשר ישב לצדו, חש לפתע בדחיפה מאחור מרכב הנתבע. כתוצאה מעוצמת הפגיעה, כנטען על ידי התובע, נהדף רכב התובע בעוצמה תוך שסטה בפנייה שמאלה מנתיב הנסיעה, לכיוון אמצע הכביש, בעוד שרכב הנתבע ממשיך לדחוף אותו עוד כמה מטרים קדימה עד אשר נעצר.

4.התובע טוען לנזקים שנגרמו לרכבו בסך של 6,272 ש"ח על פי חוות דעת שמאי, סך של 800 ₪ בגין שכ"ט שמאי על פי חשבון שצורף לכתב התביעה, סך של 284 ₪ עבור גרירת רכבו ממקום התאונה וכן סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. נטען לנזקים בסך כולל של 8,356 ₪.

בעדותו טען התובע כי כתוצאה מהתאונה ירד הרכב מהכביש והוא נאלץ למכרו בסך של 2,000 - 3,000 ₪ לערך (התובע לא זכר במדויק את שווי המכירה).

5.הנתבע טוען בעדותו כי בעת התאונה יצא עם רכבו העמוס ממפעל הבטון שבבעלותו בקריית ביאליק לכיוון צומת צבר. בעודו נוסע בנתיב הנסיעה הימני של הכביש, בו קיים מימינו נתיב נוסף, נתיב נסיעה לאוטובוסים (נת"צ), לכיוון חיפה תוך שהוא מתקרב לסיום קטע הנת"צ, הגיח לפתע מהנת"צ לעבר נתיב נסיעתו של הנתבע, רכבו של התובע כשהוא מנסה לעקוף את רכב הנתבע. הנתבע טען כי לא ראה את רכב התובע, אלא לאחר שפגע בו. כתוצאה מהפגיעה בלם הנתבע את רכבו תוך שהוא מנסה להסיט רכבו לכיוון הנתיב השמאלי של הכביש.

6.הנתבע טען בעדותו כי קטע הנת"צ מסתיים בשיפוע והפגיעה ברכב התובע הייתה בזווית, וכדברי הנתבע "אני פגעתי בו בפינה".

7.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, עיינתי במסמכים שהוגשו ובכללם, טופס הודעת התובע במשטרה וכן הודעת הנתבע לחברת הביטוח, תמונות צבע של רכב התובע כפי שצילם השמאי (נ/1), תשריטי הדגמת הצדדים באשר לאופן התרחשות התאונה, הנני קובעת כי גרסתו של הנתבע סבירה בעיני יותר מגרסתו של התובע, בין היתר מהטעמים הבאים:

א.שאלת הנתיבים והעבודות – התובע טען בעדותו כי בעת התאונה בוצעו עבודות בכביש, אך לא ידע למסור כל גרסה באשר למקום בו בוצעו העבודות. התובע גם לא זכר באיזה נתיב נסע – האם היה זה נתיב הנת"צ (כנטען על ידי הנתבע) או שמא נסע בנתיב הרגיל של הכביש. התרשמתי מאי דיוקים רבים בעדותו.