תא"מ 24078-03-14 טאוסי נ' סטיבי ואח'

לפניי תביעה לתשלום שכר עבודה בגין עבודות חשמל שביצע התובע בביתם של הנתבעים. אין מחלוקת, כי הצדדים התקשרו זה עם זה לשם ביצוע העבודות. אין מחלוקת גם, כי הנתבעים שילמו לתובע סך של 15,000 ₪ בגין השירותים. לטענת הנתבעים, הם שילמו עוד 5,000 ₪ במזומן – ללא כל אסמכתא, טענה שהתובע מכחיש.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בחוות דעת המומחה, בתצהירים ובחומר הראיות שהוגש, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

בפי הנתבעים שתי טענות עיקריות: האחת – כי התובע אינו זכאי לתשלום, מאחר שאינו חשמלאי מוסמך, ואינו רשום כחשמלאי על פי הוראות חוק החשמל (רשיונות), תשמ"ה – 1985. הטענה האחרת – טענת קיזוז בגין נזקים נטענים.

אשר לטענה שלפיה דין התביעה להידחות מחמת תקנת הציבור – אני סבור כי דין טענה זו להידחות. ראשית, התובע הראה כי הוא מחזיק כיום ברישיון חשמל, אם כי לא שוכנעתי כי הוא אכן החזיק ברישיון מתאים במועד ביצוע העבודות. שנית, והוא עיקר, אני סבור כי מי שלא בדק במועד ההתקשרות עם בעל מקצוע כי אותו בעל מקצוע אוחז בכל הרישיונות הדרושים לשם ביצוע העבודה, גילה בכך דעתו כי אין לעניין כל חשיבות. על כן, לא ראוי יהיה להתיר לאותו לקוח להתנער מחיוביו כלפי בעל המקצוע, בשל גילוי בדיעבד של העדר הרישיון.

זאת ועוד. כאשר ביקש המחוקק להתנות את זכותו של בעל מקצוע לשכר טרחה בקיומו של רישיון מסוג כזה או אחר – עשה כן מפורשות (וראו לעניין זה את חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996). ככל שלא נהג כך המחוקק, מוטל הנטל על הלקוח לבדוק אם בעל המקצוע אוחז ברישיונות המתאימים, וככל שלא – לפנות לרשויות המתאימות. לא ניתן להלום התקשרות עם בעל מקצוע, וסירוב לשלם לו את שכרו בהעדר רישיון.

אשר לטענות בדבר "קיזוז" – כלל ידוע הוא, שהטוען קיזוז נדרש להוכיח את טענתו זו בראיות טובות. הנתבעים לא הוכיחו – לא מיניה ולא מקצתיה – את הוצאותיהם בגין תיקון ה"ליקויים" הנטענים בעבודת התובע; זאת ועוד. הנתבעים לא הראו כי פנו לתובע בטענה לליקויים, לא צילמו תמונות בזמן אמת ולא שלחו מכתב התראה, הודעה או מסרון.

זאת ועוד. אין בידי להיעזר בחוות דעתו של המומחה לעניין הליקויים, שכן אין חולק כי העבודה הסתיימה בשלהי ינואר 2012 – ואילו חוות דעת המומחה התבססה על ביקור מחודש אפריל 2014 – למעלה משנתיים לאחר מכן. פרק זמן כזה עלול להביא לשינוי דרמטי במצב הנכס, בוודאי אם הנתבעים אינם מקפידים על תחזוקה ראויה.

עוד יוער, כי אין מחלוקת, שבחודש פברואר 2012, כאשר אירעה תקלת חשמל בבית הנתבעים, הם פנו לתובע – אשר התייצב בשבת, וטיפל בתקלה. עובדה זו – אשר כאמור, אין עליה חולק, מלמדת כי הנתבעים לא סברו בזמן אמת שעבודתו של התובע הייתה פסולה, פגומה או רשלנית, אלא להיפך.

עליי להעיר, כי עדויותיהם של הנתבעים שניהם היו בעיניי מניפולטיביות, הם עשו כל מאמץ להשחיר את פניו של התובע, התחמקו ממענה לשאלות וענו כל שעלה על לבם. על כן, וגם בהתחשב בעובדה שהנטל להוכיח את טענת הקיזוז מוטל על כתפי הנתבעים, אני מעדיף את עדותו של התובע על פני עדותם לעניין אופי העבודה ואיכותה, ואני דוחה את טענת הקיזוז במלואה.

נותרה לפנינו שאלת הסכום שנותרו הנתבעים חייבים לתובע. לעניין זה, הציג התובע הצעת מחיר ששלח לנתבעים – הצעת מחיר שקיבלו בטרם תחילת העבודה, ומכאן – שאישרו אותה. אלא שהצעת המחיר כוללת רק חלק מן העבודות שביצע התובע, לטענתו. התובע לא הביא כל ראיה להיקף הממשי של עבודות שביצע – לא תמונות, לא מסמך ובו מאשרים הנתבעים את היקף הביצוע. על כן, לא ניתן להסתמך על גרסתו לעניין זה.

בחרתי להסתמך, לשם בחינת הביצוע בפועל, על ממצאי המומחה מטעם הנתבעים – אשר ספר את מתקני החשמל שבוצעו בפועל. עם זאת, המומחה אף הציע "מחיר מומלץ" לביצוען של העבודות – מחיר שאין בידי להידרש לו, שכן הנתבעים אישרו בפועל את הצעת המחיר של התובע – ועל כן, גם אם מדובר במחירים גבוהים מהמומלץ, הם מחויבים לשלם על פי ההסכם.

להלן יובא אפוא הפירוט על פי חוות דעת המומחה (עמ' 13 לחוות הדעת):