ערן נ' יעל ואח'

פתח דבר וטענות הצדדים 

1. לפני תביעה לפיצוי בסך 11,184 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעו בעטיה של תאונת דרכים שאירעה ביום 13.4.13.

2. אין מחלוקת בענייננו כי האשם לתאונה רובץ לפתחן של הנתבעות. יחד עם זאת, לטענת הנתבעות הנזקים הנטענים אינם תוצאת התאונה וכי בהגשת התובענה יש ניסיון לעשות עושר ולא במשפט.

    

   דיון והכרעה

3. בענייננו שהתאונה אירעה ביום 13.4.13 ואילו חוות דעת השמאי על בסיסה נתבעו הנזקים הנטענים ניתנה ביום 30.7.16. התובע העיד כי מאז התאונה ועד לימינו אנו הוא מעביר את גרוטאת האופנוע, כפי שהורתה לו ב"כ הקודמת וב"כ הנוכחי, ומעבירה עמו ממקום למקום. בנסיבות אלה, ספק אם ערך הרכב, כפי שהוערך על ידי השמאי למעלה מ-3 שנים לאחר התאונה, אכן משקף את ערך הרכב כפי שהיה מיד לאחר התאונה.

4. התובע לא טרח לצרף את התביעה שהגיש בגין נזקי גוף – והדבר אומר דרשני. ייתכן גם ייתכן כי במסגרת תביעתו כנ"ל כלל את הנזקים הנתבעים במסגרת התיק דנן.

5. כמו-כן, התובע לא סיפק אסמכתא ראויה לכך שבשעת התאונה אכן לבש מעיל עור, מגפי עור, חגורת עור. כעולה מעדות התובע, ערך הנ"ל הוערך על ידי השמאי על בסיס תמונות. תמוה מדוע התובע שמר את גרוטאת האופנוע ולא שמר את הנ"ל על מנת להוכיח נזקיו כדבעי, בפרט לאור כך שמהתובע עצמו נלמד כי הוא קיבל ייעוץ משפטי ומשכך חזקה כי היה ער לכך שנטל ההוכחה רובץ על כתפיו.

6. בכתב התביעה המתוקן נדרשו סכומים שונים מהסכומים אשר דרש התובע במסגרת כתב תביעתו הקודם. כך למשל, בגין קסדה דרש 300 ₪ ועתה 1,000 ₪. בגין ארגז ומנשא דרש 650 ₪ ועתה דורש 600 ₪.

7. די באמור לעיל על מנת ללמדנו כי התובע אשר הינו בבחינת "המוציא מחברו", לא הוכיח תביעתו כראוי. יחד עם זאת, ב"כ הנתבעות נכון היה לקבל הצעת בית המשפט לפיה הנתבעות יפצו את התובע בסך 3,600 ₪.