שטרית ואח' נ' רנח ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 77-866-71 (להלן: "רכב התובעות") בתאונה מיום 20.3.2016 בה מעורב, על פי הנטען בכתב התביעה, רכב רישוי מספר 19-330-73 (להלן: "רכב הנתבעות"). בגדרה של התביעה נתבעים הכספים שהתובעת 2 שילמה כמבטחת רכב התובעות בגין נזקי רכב התובעות בתאונה, בתוספת שכר טרחת השמאי וכן דמי השתתפות עצמית בהם נשאה התובעת 1 בעקבות הפעלת הפוליסה.

2.קיימת מחלוקת אודות עצם התרחשות התאונה בין כלי הרכב, לאור הכחשת הנתבעת 1 את מעורבות רכב הנתבעות בתאונה. כן קיימת מחלוקת בנוגע לנזקי רכב התובעות והקשר שלהם לתאונה.

3.בישיבת ההוכחות העידו ונחקרו נגדית התובעת1 והנתבעת1, נהגות כלי הרכב. מטעם התובעות הוגשו בדיון טופס הודעה בכתב יד וטופס הודעה טלפוני (ת/1) ותמונות הנזק ברכב התובעות (ת/2). מטעם הנתבעות הוגש בדיון תרשומת רישום שיחה עם המבוטח (נ/1) ומכתב דחייה (נ/2). בתום פרשת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה, ואני נדרשת להכרעה.

דיון והכרעה 

4.על התובעות בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה" מוטל נטל הראייה ונטל השכנוע להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתן, קרי הוכחת נסיבות האירוע, האחריות הנובעת מאותן העובדות, הנזק שאירע כפועל יוצא מכך וכן הקשר הסיבתי בין הנזק לבין האירוע וזאת כדי הטיית מאזן ההסתברות (ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598). כאשר מדובר בגרסה מול גרסה, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות, בדין או בראיות כדי לתמוך באיזה מבין גרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לטובת גרסה זו או אחרת.

בחנתי את העדויות ואת הראיות נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים ועל יסוד כל החומר שעמד בפניי הגעתי לכלל דעה להעדיף את גרסת התובעת 1, נהגת רכב התובעות, לכך שרכב הנתבעות פגע ברכב התובעות ולהטיל את מלוא האחריות על נהגת רכב הנתבעות. אבהיר טעמיי;

5.התובעת 1 (להלן: "התובעת") מסרה בעדותה שרכב התובעות פנה בכיכר ימינה והמשיך בנסיעה ישרה, כאשר רכב הסעות גדול בצבע לבן שהיה בעצירה בחניה במפרץ חניה מימין ובמקביל למדרכה נסע לפתע לאחור, סטה שמאלה ופגע ברכב התובעות בצד ימין - בדלת ימנית ובין דלתות צד ימין של הרכב. לדברי התובעת היא צפרה ואותתה לרכב הפוגע, אולם הוא המשיך בנסיעה. התובעת נסעה אחרי הרכב הפוגע מרחק של קילומטר וחצי לערך, צפרה ואותתה אולם הוא לא עצר והיא רשמה את מספר הרישוי של הרכב והגישה אותו לחברת הביטוח. התובעת חזרה על גרסתה זו בחקירתה הנגדית. גרסת התובעת לאופן התרחשות התאונה הייתה סדורה ועקבית, והיא נתמכת עם מיקום ואופי הנזק ברכב התובעות, בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ולתמונות הנזק. אל מול גרסת התובעת לאופן קרות התאונה לא הוצגה גרסה נגדית, כך שבנוגע למאורעות התאונה אין בפניי אלא גרסת התובעת.

6.אשר למעורבות רכב הנתבעות בתאונה, עומדת בפניי גרסה מול גרסה. בעוד שהתובעת טוענת כי רכב הנתבעות הוא הרכב שפגע ברכב התובעת, הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), נהגת רכב הנתבעות הכחישה בעדותה את מעורבות רכב הנתבעות בתאונה והוסיפה כי לו הייתה מעורבת בתאונה היא הייתה מוסרת את פרטיה לנהג שנפגע ומדווחת לחברת הביטוח. לדבריה, רכב הנתבעות מבוטח ביטוח מקיף הכולל ביטול השתתפות עצמית (עמ' 3 שו' 19-21). בחינת הראיות והעדויות מטה את הכף להעדפת גרסת נהגת רכב התובעת ולקביעה כדי מאזן ההסתברויות כי רכב הנתבעות היא הרכב אשר פגע ברכב התובעת.

גרסת התובעת לאופן התרחשות התאונה גם הייתה סדורה וקוהרנטית ואחידה לגרסתה בטופס ההודעה (ת/1) והיא נתמכת במוקד הנזק ברכב התובעות. עדות התובעת לגבי זהות הרכב הפוגע, הייתה מעוררת אמון. התובעת תיארה את הרכב הפוגע כרכב הסעות גדול בצבע לבן (עמ' 1 שו' 19-20) בו נהגה אישה שבה היא הבחינה מהמראה השמאלית של הרכב הפוגע (עמ' 1 שו' 23, עמ' 2 שו' 24-25 ו-27). התובעת וחידדה והבהירה שרשמה את מספר הטלפון של הרכב שפגע ברכבה לאחר התאונה כשרכב התובעות היה בעצירה, לאחר הפגיעה בטרם החל בנסיעה אחרי רכב הנתבעות. כשנשאלה התובעת האם רשמה את מספר הרכב הפוגע במהלך הנסיעה, השיבה: "לא במהלך נסיעה, הוא פגע בי התחיל לנסוע ראיתי את המספר רשמתי ואז התחלתי לנסוע אחריו" (עמ' 2 שו' 11-12) וכן: "הוא פגע בי נעצרתי, הוא היה קרוב ורשמתי את המספר" (עמ' 2 שו' 17). התובעת שללה אפשרות שהיא טעתה באחת מספרות מספר הרישוי שרשמה והבהירה: "אני עובדת בחשבונאות אז הכל מאוד מדויק" (עמ' 2 שו' 21). התרשמתי לחיוב מעדות התובעת, מכנותה ואמינותה ואותה אני מקבלת. בטופס ההודעה בכתב יד תיארה התובעת את הרכב שפגע ברכבה כ"רכב גדול שעצר לאסוף אנשים", כרכב הנתבעות. חיזוק לעדות התובעת שרכב הנתבעות הוא הרכב שפגע ברכב התובעת יש בתיאור הרכב הפוגע בעדות הנתבעת, נהגת רכב הנתבעות. הנתבעת אישרה בעדותו כי היא נוהגת ברכב הנתבעות, רכב הסעות גדול עם 14 מקומות ישיבה שצבעו לבן (עמ' 3 שו' 8-9). הנתבעת אישרה עוד שהיא נוסעת ברחבי קריית אתא (עמ' 3 שו' 8) היישוב בו על פי דיווח התובעת בטופס ההודעה התרחשה התאונה. התובעת העידה שלרכב הנתבעות מראה גדולה בצד שמאל (דרכה הבחינה שאישה נוהגת ברכב). הנתבעת אישרה כי מראות רכב הנתבעות גדולות ובולטות (עמ' 3 שו' 17).

7.תמיכה נוספת להעדפת גרסת התובעת למעורבות רכב הנתבעות בתאונה יש בכך שלא הומצא סידור העבודה של רכב הנתבעות ביום התאונה. הנתבעת העידה כי היא עצמאית, מקבלת סידור עבודה יומי ונוהגת ברחבי קריית אתא, היישוב בו אירעה התאונה. סידור העבודה של רכב הנתבעות ליום התאונה לא הוגש והגם שהנתבעת העידה "אני מקבלת סידור עבודה לכל היום" באותה נשימה מסרה בעדותה "אין לי להמציא סידור עבודה ביום 20.3.2016" (הוא יום התאונה - א. ב.) (עמ' 3 שו' 11-12). הדבר מעורר שאלה. מדובר במחדל ראייתי הפועל לחובת הנתבעות וכנגד גרסת הנתבעות.

8. טופס הדיווח בכתב יד של נהגת רכב התובעת הוא מיום 24.5.2016 ולא מצוין בו מספר רישוי רכב הנתבעות, אולם בטופס ההודעה הטלפונית של התובעת מיום 9.5.2016 מצוין מספר הרישוי של רכב הנתבעות, כרכב שפגע ברכב התובעות ובטופס ההודעה המאוחר יותר בכתב יד מתואר הרכב הפוגע כרכב הסעות גדול. כאמור, הנתבעת אישרה כי רכב הנתבעות בו נהגה הוא רכב הסעות גדול. התובעת העידה שהיא רשמה את מספר רישוי של הרכב שפגע ברכב התובעת, סמוך לאחר הפגיעה כשרכב התובעת היה בעצירה. "הפתק" עליו נרשם מספר הרישוי של הרכב הפוגע לא הוצג והגם שמועד טופס ההודעה הטלפוני בו צוין מספר הרישוי של רכב הנתבעות מאוחר בחודש וחצי לאחר התאונה השתכנעתי כי זה מספר הרישוי שרשמה התובעת ב"זמן אמת" מיד בסמוך לאחר התאונה ואשר אותו מסרה התובעת לחברת הביטוח.