תא"מ 2389-01-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון שמיר יזמות וניהול בע"מ ואח'

רקע עובדתי ודיוני

לפניי תביעה על סך של 11,437 ₪, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת עקב תאונת דרכים מיום 16.6.13 (להלן: "התאונה"). התביעה הוגשה כנגד שתי נתבעות: הנתבעת 1, מי שהחזיקה ברכב מ.ר. 4461113 (להלן: "הרכב") בזמנים הרלבנטיים לתביעה והתירה את השימוש בו לנהג בשם מר יאיר אלוני (להלן: "הנהג") והנתבעת 2 מי שהייתה במועד קרות התאונה הבעלים ומתירת השימוש של הרכב. יצוין כבר עתה, כי הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה מטעמה בלבד. הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה. התובעת מצדה לא מסרה את כתב התביעה לנתבעת 1 ולמצער לא הציגה לעיוני אישור מסירה כדבעי המעיד על ביצוע מסירה כאמור.

התקיימו לפניי שני דיונים: האחד ביום 11.3.15 והשני ביום 12.7.15. לדיונים אלה לא התייצב נציג מטעם הנתבעת 1 משום שהלה לא זומן כדין, הן על ידי התובעת הן על ידי מזכירות בית המשפט. בשני הדיונים נדונה טענתה המקדמית של הנתבעת 2, לפיה, יש מקום לסלק את התביעה כנגדה על הסף הן מפאת העדר יריבות הן מפאת העדר עילת תביעה.

תמצית טענות הנתבעת 2

הנתבעת 2 מודה כי היא הבעלים של הרכב, אך לטענתה אין היא אחראית לנזק כלפי התובעת, היות והנוהג ברכב אשר בבעלותה לא נהג בו מטעמה או באישורה. הנתבעת 2 מפנה לחוזה השכרה מספר 331519838 (להלן: "חוזה ההשכרה"), ממנו עולה, כי הנתבעת 1 לא ביקשה תוספת נהג. לכן, בהתאם לחוזה ההשכרה, מר שלום אברהם מטעם הנתבעת 1, הוא המורשה היחיד לנהוג ברכב והוא היחיד המותר לנהיגה. לטענת הנתבעת 2, מקריאת טופס ההודעה שמילאה נהגת התובעת עולה, כי מי שנהג ברכב במועד קרות התאונה היה מר אלוני יאיר ולא מר שלום אברהם. הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת, כי בירור שערכה, העלה כי אותו נהג איננו מורשה לנהיגה על פי חוזה ההשכרה מול הנתבעת 1.

בדיון מיום 11.3.15 ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את הנהג ברכב , מר אלוני יאיר כנתבע נוסף. ביום 5.4.15 הודיעה התובעת לבית המשפט כי: "בבדיקה שערכה מול משרד חקירות הוברר שמספר תעודת הזהות של יאיר אלוני כפי שנמסר במסגרת הדיון שגוי ועל כן התובעת לא פעלה לתיקון התביעה". יצוין ויודגש, כי הודעת התובעת לא נתמכה במסמכים המאמתים את העובדות שנזכרו בה. ואכן, כתב התביעה לא תוקן עד עצם היום הזה. הנתבעת 2 שבה ומדגישה כי בחוזה ההשכרה ישנה החרגה ברורה, ולפיה: "רשאים לנהוג ברכב נהגים מגיל 23 עם וותק נהיגה של שנה אחת לפחות, הרשומים על גבי החוזה". הנתבעת 2 מוסיפה ומדגישה, כי מן המפורסמות הוא כי מי שאחראי בנזיקין הוא מי שגרם את הנזק. לדברי בא-כוחה: "חברות השכרה וחברות ביטוח מחריגות נהיגה של נוהג רכב מטעמים ברורים. ככל ואדם אינו עומד בתנאי החוזה שהרי יש לפנות ישירות למזיק. אפשרות זו כאמור ניתנה לתובעת אך זו מטעמים השמורים עמה בחרה שלא להגיש תביעה". הנתבעת 2 סומכת טיעוניה, בעיקר, על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב, בת"א 64388/06 לוין צבי יצחק נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ ואח', ניתן ביום 15.5.07, בו נקבע כי אין לחייב את חברת ההשכרה מכוח בעלותה ברכב בלבד. עוד נקבע בפסק הדין כי אמנם חברת השכרה היא "מעין מבטחת", אולם, עומדת לה הגנה מפני תביעת צד ג', כאשר בחוזה ההשכרה מדובר בהרשאה לנהיגה בשם נקוב בלבד, כמו במקרה דנן. בפסק הדין נקבע גם כי ההלכות בדבר מתן היתר לשימוש ראשוני לצורך יצירת זיקה ואחריות כלפי בעלי הרכב, הן הלכות מיוחדות לעניין חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה -1975 ואינן רלבנטיות למקרים של נזקי רכוש.

תמצית טענות התובעת

התובעת טוענת, כי קמה לה עילת תביעה כלפי הנתבעת 2 מכוח היותה בעלת הרכב, אשר דינה כדין "מעין מבטח", ומכוח היותה מתירת השימוש ברכב. לטענת התובעת, על הנתבעת 2 רובץ הנטל להוכיח את זהותו של הנהג ברכב. בהיעדר הוכחה קונקרטית, יש להחיל את החזקה שבעובדה ולפיה, הנוהג ברכב הוא בעליו. התובעת טוענת, כי במקרה דנן, הנתבעת 2 לא מסרה לבית המשפט את זהות הנהג ברכב במועד התאונה, באופן מדויק ותקין, ואף לא הגישה הודעת צד שלישי כנגדו. לכן, יש מקום להחיל את חזקת העובדה דנן ולהטיל אחריות על הנתבעת 2, בתור בעלת הרכב, אף שהיא או מי מטעמה לא נהגו ברכב במועד התאונה. התובעת מוסיפה וטוענת, כי ישנה יריבות ישירה בינה לבין הנתבעת 2 משום שהנתבעת 2 משמשת כ"מעין מבטחת". לטענת התובעת, די במתן זכות ראשונית לשימוש על ידי הנתבעת 2, כדי שמי שנהג ברכב בפועל, ייחשב כנוהג בהיתר מטעם הנתבעת 2. לבסוף טוענת התובעת, כי במקרה דנן, לא דאגה הנתבעת 2 להבליט בחוזה ההשכרה מטעמה, את התנאים המסייגים את חבותה. לדברי התובעת, אף מטעם זה יש לדחות את טענות הנתבעת 2 להעדר כיסוי ביטוחי.

דיון

אני סבורה, כי קודם שאכריע בטענה המקדמית המפורטת מעלה, יש לקבל את תגובת הנתבעת 1, אשר קולה לא נשמע עד היום, ואשר יכולה להיפגע מן ההכרעה שתינתן ביחסי התובעת והנתבעת 2, מבלי שניתנה לה זכות טיעון כדין. לשם כך יש להקדים ולמסור לנתבעת 1, כדין, העתק כתב תביעה מתוקן אליו יצורף כנתבע מר אלוני יאיר בלוויית החלטה זו. לכך יש להוסיף, כי לטעמי, טרם מוצו הליכי איתור נהג רכב הנתבעת 1, וטרם הוכח כי נהג רכב הנתבעת 1 הוא האחראי לגרם התאונה. לכן, להלן הוראותיי להמשך ההליך וקידומו: