תא"מ 23870-01-15 ***יוניק א. פרסום ויחסי ציבור בע"מ נ' גוזלן

תביעה בסדר מהיר. הצדדים הסמיכוני לתן את פסק הדין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט והגישו סיכומים בכתב. קדמה לכך החלטה של כב' רשמת הבכירה ספרא-ברנע, שקבעה שאין מדובר בחוב בר תביעה בהליך הפש"ר בו מצוי הנתבע (לאור מועד היווצרותו לאחר מתן צו כינוס); ולכן, בניגוד לעמדת הנתבע, לא נדרש לקבל אישור ביהמ"ש של פשיטת רגל להמשך ניהול התביעה.

לאור טיב ההליך לא תנומק התוצאה אולם אזכיר חלק מטיעוני הצדדים.

1.לגרסת התובעת מדובר על תביעה להחזר חוב הלוואה שנתנה התובעת בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2013. לשיטת התובעת העניקה היא את הכספים לנתבע לאור בקשתו לעזרה כלכלית, כאשר לפי הסיכום בין הצדדים היו הכספים אמורים להיות מקוזזים משכרו של הנתבע שהיה אמור להיות מנהל בפרויקטים של התובעת. אלא שבסופו של יום לא יצאו עבודות אלה לפועל ולכן לא ניתן היה לקזז, וחובו של הנתבע נותר על כנו וטרם סולק.

2.התובעת צרפה כרטסת הנה"ח של הנתבע בספריה. החוב הנתבע עומד על 45,152 ₪ נכון ל – 19.12.13. התובעת מפנה לכך כי בישיבת 30.12.15 ניתנה הצהרה משותפת כי אין מחלוקת שהנתבע חתם על מסמך ההתחשבנות (מסמך שצורף לתביעה) , אולם יש מחלוקת על הנפקות שיש לייחס לאותם כספים. המשמעות היא שאין מחלוקת לעניין עצם מתן הכספים שהועברו לנתבע או סכומן של העברות.

3. אכן, הנתבע מודה בחתימתו על מסמך ההתחשבנות בו מפורטים סכומים שונים שהועברו לו. אך טענתו היא שבעליה של התובעת, ייצג אותו בהליך פש"ר, ובמקום לגבות ממנו שכ"ט ביקש מן הנתבע לנהל שיפוצים בשתי דירות שבבעלות התובעת. לגרסת הנתבע ההמחאות נמסרו לנתבע לא כהלוואה לו עצמו, אלא במסגרת אותו שיפוץ, לצורך תשלום לקבלנים ולקופה קטנה, ולשם החזר הוצאות דלק ותיקונים לרכב. הנתבע מפנה לכך שאין כל הסכם הלוואה.

4.הנתבע מפנה לנוסח כתב התביעה שם צוין כי הקיזוז היה אמור להיעשות מרווח צפוי שיתקבל מעסקת מקרקעין. הנתבע מפנה לכך כי גרסת התובעת לפיה הקיזוז היה אמור להתבצע משכרו של הנתבע כמנהל בפרויקטים שלא יצאו לפועל, ומדובר במקדמה - הינה גרסה חדשה. הוא מציין שמדובר בגרסאות שונות, וכי אם מדובר על מקדמה עבור עבודה שבסופו של דבר לא יצאה לפועל, יש לפרט מהי אותה עבודה, ועולה השאלה היכן הסכם העבודה.

5.הנתבע מפנה לכך כי ההמחאות נמסרו בסכומים שונים בפרק זמן קצר, ובסכומים לא מעוגלים הכוללים לעתים שקלים ואגורות. עניין זה אינו מתיישב עם שכר עבודה או מקדמה.

6.הנתבע טוען בפירוט בסיכומיו מדוע אין לקבל את הגרסה שנזכרה בכתב התביעה לפיה מדובר בקיזוז שהיה אמור להתבצע מרווח צפוי בעסקת מקרקעין. לא אפרט הטענות לאור העובדה כי בסופו של יום אין חולק כי התובעת אינה טוענת בסיכומיה לעסקת מקרקעין משותפת, שמרווחיה היה אמור להיות הקיזוז; אלא כאמור למקדמה או הלוואה שסכומה היה אמור להיות מקוזז משכר או תמורה שהיו צפויים להימסר לנתבע עבור ניהול שני פרויקטים של התובעת, שלא יצאו לפועל בסופו של יום. הנתבע גורס כי מדובר בשינוי גרסה, וכי הוא נולד לאור המפורט בכתב ההגנה.

הנתבע מציין מצדו שהיה בהליך של פש"ר ולא יכול היה לממן ייצוגו שם ע"י ב"כ התובעת, שהינו גם מנהלה ובעל מניותיה. לכן במקום לקבל תמורה כספית עבור הייצוג ביקש ב"כ התובעת שהנתבע ינהל עבודת שיפוץ בשתי דירות ברח' כיכר ספר וברח' חטיבת עודד. הנתבע, קבלן בעברו, אכן ניהל את השיפוצים ושילם לקבלני הביצוע השונים באמצעות המחאות של התובעת וכן כיסה הוצאותיו. הנתבע לא היה צד לעסקת מקרקעין.