תא"מ 23860-09-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני קובע כי לא הוכחה בפניי ברמת הסתברות נדרשת בהליך האזרחי, סטיית רכב הנתבעת אל עבר נתיב נסיעת רכב התובעת בעת פניית הרכבים שמאלה ועל כן דין התביעה להידחות.

עדותה של נהגת התובעת מלמדת כי אין בפיה כל עדות פוזיטיבית בדבר סטיית רכב הנתבעת לעברה שכן היא אישרה כי :" לא שמתי לב שהוא סוטה". עדותה זו עומדת בסתירה לתחילת עדותה שם ציינה כי מפאת גודלו של רכב הנתבעת היא ניסתה לקחת את רכבה כמה שיותר ימינה בת הפנייה. לאמור, מלכתחילה נהגת התובעת היתה ערה לחשש מפני התנגשות הרכבים ועל כן לא ברור הכיצד דווקא את רגע הסטייה והפגיעה ברכבה, שהינו רגע קריטי וחשוב לענייננו היא פיספסה?. עדותה בעניין זה הינה לכל היותר מן הסברה שאינה מספקת להקים את דרישת נטל הוכחת התביעה בהליך זה זאת ובפרט שגם מעדותו של נהג הנתבעת למדתי שהוא לא ראה את התאונה, כך שאם היה רואה אותה, יכול וחקירתו הנגדית היתה שופכת אור מטיב על גרסת התובעת. משהנטל מוטל על התובעת להוכיח את תביעתה ומשמעדות נהגתה לא ניתן ללמוד כמעט דבר בענין זה נותרנו לכל היותר עם "ספק שקול" בגרסאות הנהגים שאינו מטה את מאזן ההסתברויות לטובת התובעת.

שנית, עדותה של נהגת התובעת [ עמ' 2 שורה 6 לפר' הדיון] אינה שוללת באופן נחרץ את טענת נהג הנתבעת לפיה היא התנצלה בפניו לאחר התאונה בגין אחריותה לה. העדה ציינה כי אינה זוכרת התנצלות שכזו אך כן זכרה באופן תמוה את מה שבא לטענתה לאחר מכך והוא שכל צד הטיח אשם כלפי רעהו ביחס לאחריות לתאונה.

בנסיבות, אין מנוס מדחיית התביעה.

אין צו להוצאות למעט שכר התייצבות עד הנתבעת כפי שנפסק בדיון היום, שישולם על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.