תא"מ 23849-06-13 אופרייט ליס בע"מ נ' סעד

לפניי בקשת המבקשת לביטול פסק הדין, שניתן נגדה בהעדר הגנה ביום 21/1/14.

פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה לא חתום מיום 20/11/13, בו נכתב "סרב לחתום". בתצהיר השליח שצורף לבקשה למתן פסק דין הוצהר: "הגעתי לכתובת הנ"ל ומסרתי את הכתב לידי הנמען אשר סרב לחתום על אישור המסירה".

המבקשת טוענת כי המסירה לא בוצעה, וצירפה אישור מאוניברסיטת חיפה, שלוחת ירושלים, לפיו למדה באותו יום באותן שעות באוניברסיטה.

עוד טוענת המבקשת כי קיבלה את האזהרה מלשכת ההוצל"פ בחודש אוגוסט 2014, יצרה קשר עם ב"כ המשיבה, שהעביר לה לבקשתה את אישור המסירה, והגישה בקשה לביטול ההליכים ללשכת ההוצל"פ בחוסר ידיעה (הבקשה מיום 13/8/14 צורפה). לעניין מועד הגשת הבקשה לבית המשפט טוענת המבקש כי "לאחרונה" קיבלה את החלטת ראש ההוצל"פ לפיה בקשתה נדחית ועליה לפנות לבית המשפט. הבקשה הוגשה רק ביום 6/1/15, כלומר באיחור משמעותי.

ב"כ המשיבה בתגובתו הדגיש את האיחור בהגשת הבקשה, אך לא צירף את אישור המסירה של האזהרה, בו מודה המבקשת. גם לא הוצגה החלטת רשם ההוצל"פ בבקשת המבקשת. צורף אישור משלוח פסק הדין בדואר רשום, שהוחזר ע"י דואר ישראל ביום 16/2/14 בנימוק: "לא נדרש". ב"כ המשיבה פירט בתגובה שיחה שהיתה לו עם מבצע המסירה, אך לא הוגש תצהיר עדכני של מבצע המסירה ובתצהירו מיום 24/11/14 נותרת גירסה עמומה ולא משכנעת לפיה "...מסרתי את הכתב לידי הנמען אשר סירב לחתום...". גירסה זו אינה מתיישבת עם מסירה למבקשת, ממין נקבה, שזוהתה ע"י השליח. המבקשת בתגובה לתגובה חזרה על גירסתה, וציינה את הפגמים בתצהירו של מבצע המסירה, פירטה את הבתים במשק 10 בנחם, צירפה צילום תעודת זהות, המעיד כי שמה שונה מ"פאני סעיד" ל"פאני יפרח", וביקשה להתעמת עם השליח. בנסיבות התיק אין מקום להזמין את הצדדים לדיון רק על מנת לעמתם בשאלת המסירה.

יש לזכור גם כי סכום קרן התביעה הינו 1,081 ₪ (נזק ישיר 601 ₪ ושכ"ט שמאי 450 ₪, ללא חשבונית/קבלה).

כתב התביעה עוסק בתאונה מיום 26/4/12. המשיבה מדגישה כי המבקשת כלל לא הציגה הגנה, ולא פירטה את טענתה ואת הכחשתה הסתמית את האחריות לתאונה. לכתב התביעה לא צורף תצהיר הנהג, אך צורפו חוות דעת שמאי, חשבוניות, וטופס הודעה על תאונה. טענת התובעת הינה כי נהגה פנה שמאלה בצומת נחם, והנתבעת, שיצאה מהישוב לא נתנה לו זכות קדימה ופגעה עם החלק השמאלי הקדמי שלה (פנס איתות) בדופן שמאל ובדלת האחורית שמאלית של רכב הסיטרואן "שריטה בדלת אחורית שמאל", כדברי הנהג בטופס ההודעה על תאונה. בחוות הדעת נקבע כי נגרם נזק לפגוש אחורי והוא שופץ, בחשבונית המוסך נכתב כי שופץ ונצבע הפגוש הקדמי. התמונות, שצורפו לחוות דעת השמאי אינן ברורות, אך ניתן לראות כי צולם גם החלק האחורי וגם החלק הקדמי של הרכב. ישנה אי בהירות בעניין מוקד הנזק ברכב התובעת.

בתגובה לתגובה חזרה המבקשת על טענתה כי אינה אשמה בתאונה, וצירפה גם היא את הדיווח שמסרה לחברת הביטוח שלה, בה פורטו טענות הנהגת, בתה, גב' משי סעד, לפיה נסעה צמוד לימין ביציאה מהמושב, במטרה לפנות ימינה, וטענה כי רכב התובעת, שפנה שמאלה לא העריך נכון את הפניה הנדרשת, פגע ברכבה במוקד שמאלי, והיא סטתה עוד ימינה על מנת לצמצם את הפגיעה. המבקשת טוענת גם כי הנהג ברכב התובעת עצר רק לאחר שצפרה לו, התנצל וטען כי זו הפעם הראשונה שהוא נוהג ברכב זה. גם הנהגת גב' משי סעד לא צירפה תצהיר.

נמצא כי ישנו ספק משמעותי בעניין מסירת כתב התביעה לנתבעת, וישנה גירסת הגנה ראוייה לבירור. לא נמצא טעם לאיחור המשמעותי בהגשת הבקשה לביטול פסק דין, ואין זה סביר שהחלטה בבקשה מחודש אוגוסט 2013 תינתן ע"י לשכת ההוצל"פ בסמוך לחודש ינואר 2015. בנסיבות אלה אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט בגין הבקשה בסך 500 ₪, ללא תלות בתוצאות פסק הדין. ההוצאות ישולמו בהעברת הפקדון, שהופקד ע"י המבקשת למשיבה, לידי בא כחה.