תא"מ 2360-11-12 דמרי נ' גאנם

תחילתו של ההליך שבפניי בבקשה לביצוע שיקים שהגישה התובעת ביחס לשיק ע"ס של 32,600 ₪

שניתן ע"י הנתבע והוחזר ע"י הבנק הן מחמת חוסר כיסוי והן מחמת הוראת ביטול.

הנתבע התנגד לביצוע ובדיון בהתנגדותו הסכימו הצדדים למתן רשות להתגונן לנתבע ואכן ניתנה לו רשות להתגונן ביום 24.3.14 והוחלט כי התצהיר ישמש כתב-הגנה.

הצדדים התאימו את כתבי-טענותיהם להליך של סדר-דין מהיר , הגישו תצהירי עדות ראשית וזומנו לדיון הוכחות ליום 4.7.16 שעה 12.30.

התובעת הגיעה עם עדיה ולמרבה הפלא הנתבע לא הגיע לדיון כדי לתת עדות ולהיחקר על תצהירו כאשר הוא אמור להתחיל בהבאת ראיותיו , מכיוון שמדובר בתביעה שטרית.

הנתבע לא הגיע לדיון כלל גם לאחר סיומו ובשעה 12.55 החליט בית-המשפט לשמוע את פרשת התביעה .

בתצהירו טען הנתבע כי הוא אכן חתם לאחד בשם ראדי על השיק נשוא הביצוע אך בלי לציין שם הנפרע ובלי לנקוב בסכום וזאת ע"מ שראדי ישלם לחברת החשמל חוב .

לטענת הנתבע ראדי מעל באימונו , הלך ורכש עופות בשיק ללא הרשאתו ואף השלים את השיק שלא לפי הרשאתו שהייתה מוגבלת לחוב לחברת החשמל.

התובעת טענה בתצהיר כי הגיעו שני אנשים שרכשו עופות ונתנו שיקים דחויים , כאשר השיק נשוא הביצוע הוא אחד מהם. השיק חולל ובשל כך תבעה התובעת את ביצועו.

כאמור התקיים דיון ומשלא הגיע הנתבע נחקרו עדי התביעה ע"י ב"כ הנתבע.

העדים חזרו על גרסתם כי השיק ניתן להם בתמורה למכירת עופות וטענו כי ברשותם קבלה שנמצאת עם בן התובעת.

העד מטעם התובעת טען בעדותו כי מי שרכש את הסחורה ונתן את השיק הינו ראיד סבאח שבעבר עשה מול התובעת עסקאות במזומן .

הצדדים סיכמו את טענותיהם בפניי בעל-פה.