תא"מ 23593-01-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכבי הצדדים, אני מורה על קבלת התביעה במלואה שכן השתכנעתי כי האחריות להתרחשותה חלה באופן מלא על נהגת הנתבעת. האמור תואם את עדותה כי ביקשה לעבור נתיב, את בריחת רכב התובעת שמאלה ( דבר שגם מלמד כי היה בנתיב שמשאל שכן למקרה של נסיעה בימין כלל לא בטוח שהייתה לו אפשרות להגיע עד לגדר הבטון ), את הנזקים המאוד ברורים ברכבים המעורבים ובפרט מוקדיהם, את הודעתה של נהגת הנתבעת כי ניסתה "לברוח" ימינה בכדי להימנע מתאונה, דבר שמתיישב עם חדירתה לנתיב שמאל שבו נהג רכב התובעת, עם העובדה שאין בהודעתה לתאונה כל אזכור אודות מהלך מקדים מתריע למעבר בין נתיבים כדוגמת איתות ועם עדותה הראשית שגם בה נושא זה לא עלה ולהבדיל מחקירתה הנגדית שם תשובתה לעניין זה ניתנה ממן הספק, עם חוסר הבהירות העולה בחקירתה הנגדית של נהגת הנתבעת בדבר השימוש שעשתה במראת הצד ( להבדיל מהמראה העילית) טרם מעבר בין נתיבים ועוד. ככלל לטעמי אלמלא נעשתה פעולה קיצונית מצד רכב התובעת ששיבשה את נהיגתו של נהג הנתבעת מאחור והרכבים היו נוסעים כרגיל, התאונה לא הייתה מתרחשת שכן לא הוכחה בפניי תאונת פגיעת חזית אחור קלאסית עקב אי שמירת מרחק.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 17,378₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 12.10.15, שכ"ט עו"ד ע"ס בשיעור 17.55, אגרות בית משפט ששולמו בתיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.