תא"מ 23559-11-16 ד24/4 נ' יעקב

בפני תביעה כספית, על סך של 8,903 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

עוד קודם שתוכרע שאלת האחריות לתאונה נטען על ידי הנתבע כי התובעת נעדרת עילת תביעה, שכן אין היא הבעלים ברכב ולא היתה הבעלים במועד התאונה. לכתב התביעה צורף "הסכם מכר" מ-11.10.15 ולפיו ממועד ההסכם תישא התובעת באחריות לקטנוע וכי עם השלמת התשלומים בגינו תעביר הבעלות עליו.

לאחר הדיון הוגשו מסמכים לתיק ולפיהם בפועל לא עודכן הרישום על הבעלות בקטנוע על שם התובעת ולאחר מכן נמכר הקטנוע לצד שלישי. הנתבע חזר, לפיכך, על הנטען בכתב ההגנה.

כפי שנפסק לא אחת רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי הוא בעל ערך דקלרטיבי בלבד - הוא לא יוצר בעלות והשינוי ברישום אינו משנה בעלות (ור', למשל, ע"א 6299/15 עו"ד איתן ארז, בתפקידו ככונס נכסים ספציפיים של החייב עדי קדושים נ' עטרת תעשיות ‏‏(1996) בע"מ ( בפירוק); כב' הש' חיות (כתארה אז), פס"ד מיום 22.5.16).

שוכנעתי, לפיכך, ובהעדר ראיות הסותרות את המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, כי התובעת היתה הבעלים של הרכב במועד התאונה.

באשר לאחריות לתאונה, הרי שטענות התובעת, בקצרה, הן כי רכב הנתבע פנה לימין מנתיב הנסיעה השמאלי ובכך חסם את דרכו של רכב התובעת וגרם לתאונה. הנתבע טוען, מנגד, כי נסע בנתיב השמאלי בכוונה להמשיך ישר וכי כתוצאה מעקיפה מימין של רכב התובעת נגרמה התאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 5,729 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪, את שכר עד התביעה בסך 250 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, י"ח חשוון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.