תא"מ 23142-03-16 שטנגר נ' סבג ואח'

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקשים, לעיכוב הליכי הוצאה לפועל כנגדם, בקשה למחיקת המבקש 2 מכתב התביעה, וכן בקשה לקביעת דיון דחוף בבקשה הנ"ל.

עובדות המקרה

2. ביום 10.03.2016 הגיש המשיב תביעה כנגד הנתבעים בעבור נזק שנגרם על ידם, לכאורה, לרכבו על סך 32,958 ₪. משלא הוגש כתב הגנה או כל בקשה אחרת מטעם המבקשים, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. פסק דין כאמור ניתן ביום 08.05.2016. פסק דין זה הינו נשוא בקשה דנן. יצוין כי לאחר מתן פסק הדין הגיש המשיב בקשה לביצועו במסגרת הליכי הוצאה לפועל באופן מידי, בקשה שנדחתה.

טענות הצדדים

3. המבקשים טוענים לביטול פסק הדין מחמת הצדק, או לחילופין, מכוח שיקול דעת בית המשפט. לטענת המבקשים, המבקש 1 הינו בעליו של הרכב הנטען כי מעורב בתאונה נשוא תיק זה, והינו קשיש בן 81, עולה חדש מצרפת אשר אינו דובר את השפה העברית. כתוצאה מכך, כך נטען, מיד לכשקבל לידיו את כתב התביעה העבירו לבנו – אשר נטען כי הוא ואשתו הם שנכחו במקום בזמן התאונה. לטענת המבקשים, הבן העביר את כתב התביעה באופן מידי לטיפול חברת הביטוח אך זו "שקטה על שמריה" ולא טיפלה בעניינם. כתוצאה מכך, נודע להם על המשך ההליך המשפטי כנגדם רק עם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל. המבקשים טוענים כי להם סיכויי הגנה טובים – וגורסים כי המשיב הוא-הוא האחראי לתאונה, כאשר החנה את רכבו בצורה מסוכנת ובניגוד לחוק, מה שהוביל להשתלשלות האירועים ולתאונה דנן. לגרסתם של המבקשים, די באמור לעיל כדי לעמוד במבחן הכפול הדרוש לביטול פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט. מעבר לאמור, נטען כי המבקש 2, שהינו נכדו של המבקש 1, כלל לא היה מעורב בתאונה האמורה, ובוודאי שאינו אשתו של המבקש 1, כפי שנטען בכתב התביעה – על כן, כך נטען, דין התביעה כנגדו להימחק.

4. מנגד, המשיב טוען כי המבקש 1 הוא האחראי לנזקיו מכוח היותו בעלי הרכב ומתיר השימוש בו. כמו כן, טוען המשיב כי המדובר בתאונת "פגע וברח", עת לאחר דין ודברים באשר לזכות התנועה ברחוב, פגעה נהגת רכב המבקשים ברכבו ולאחר המקרה, במקום לעצור על מנת להחליף פרטים, נמלט הזוג מזירת התאונה, והמשיב נאלץ להגיש תלונה במשטרת ישראל לקבלת פרטים. באשר לבקשת הביטול נטען כי בקשתם של המבקשים לוקה בחסר וריקה מפרטים רבים ומהותיים דוגמת הימים והתאריכים בהם התרחשו האירועים המתוארים בו, פירוט באשר לטיפול אל מול חברת הביטוח ועוד. נטען כי מאחר והמבקשים עצמם מודים כי כתב התביעה הגיע לידיהם, ועבר לבנו של המבקש 1 ולאחר מכן לחברת הביטוח הרי שעליהם מוטלת האחריות לברר ולפעול להגשת כתב הגנתם בזמן. כן נטען כי כתב הבקשה נתמך בעדויות מפי השמועה בלבד ואינו מתייחס לטענות מהותיות שהעלה המשיב, דוגמת היות התאונה תאונת "פגע וברח". כן נטען כי רכבם של המבקשים כלל לא היה מבוטח ביום קרות התאונה, ועל כן פנייתם לחברת הביטוח הינה ריקה מתוכן. נטען כי המבקשים לא הרימו את הנטל הנדרש כי סיכויי הגנתם טובים, ובעובדה זו, בשילוב עם מחדלם באשר להגשת כתב התביעה די כדי לדחות את הבקשה דנן.

דיון

5. המקרה המונח בפני עניינו איזון בין שתיים מאבני היסוד העומדות בבסיסה של כל מערכת משפטית בדמוקרטיה מתוקנת. הראשונה, זכות הגישה לערכאות - שזכתה בישראל למעמד חוקתי על-חוקי ראשון במעלה (וראה רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג, פ"ד נו(6) 918). השניה, והחשובה לא פחות היא עקרון סופיות הדיון – אשר נועד לוודא כי בעל דין אשר זכה בתביעתו לא יוטרד חדשות לבקרים בתואנות שונות ומשונות.

6. כאמור, הגישה לבית המשפט הינה זכות בעלת מעמד רם ונכבד, ולא בנקל ימנע מאדם יומו בבית המשפט – הגישה החופשית לערכאות ועריכת משפט צדק היא בבסיסה של כל מערכת משפטית. לאור האמור, רשאי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד באחת משתי דרכים: ביטול מחובת הצדק, וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. ביטול מחובת הצדק עניינו מקרה בו היה פגם מהותי בהליך המשפטי, אשר בעתיו לא יוכל פסק הדין לעמוד. מנגד, כאשר מתבקש ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט על היושב בדין לבחון שני שיקולים מצטברים: השיקול הראשון הוא הסיבה בגינה לא הוגש כתב ההגנה בזמן. השיקול השני הוא, סיכויי הגנתו הלכאורית של המבקש. כן נקבע כי השיקול השני הוא העיקרי, אך השניים שלובים זה בזה ונבנים האחד על גבי השני – ככל שאחד הטיעונים חזק יותר, כך תידרש רמה נמוכה יותר של נימוק באשר לשיקול השני (וראה ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח).

7. ראשית, ולפני שאדון בסוגיית ביטול פסק הדין התלוי ועומד והקפאת הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשים, אקבע תחילה באשר לעניינו של המבקש 2. הן מכתב הבקשה והן מכתב התביעה וכתב התגובה לבקשה מצטיירת תמונה לפיה הנוהגת ברכב המבקשים בעת קרות התאונה הינה כלתו של המבקש 1. לאור האמור, נראה כי המבקש 2 איננו קשור לתאונה נשוא דיון זה, ופסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד אינו יכול לעמוד.

8. שנית, במקרה דנן אין מחלוקת כי כתב התביעה נמסר כדין, הגיע לידיו של המבקש 1, והאחרון העבירו, כפי הנטען, לטיפולו של בנו ומאוחר יותר לטיפולה של חברת ביטוח עלומה ששמה לא ננקב. מאחר ואלו הם פני הדברים, איני רואה מקום לקבוע כי על פסק הדין להתבטל מחובת הצדק – לא נפל כל פגם מהותי בהליך אשר קיפח את המבקשים מזכויותיהם המשפטיות, ונראה כי כתב התביעה נמסר כדין על ידי המשיב.

9. עם כך, נותר לדון בשאלת ביטולו של פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. כאמור, על מנת להביא לביטולו של פסק הדין על המבקש לנמק מדוע לא הוגשו כתבי ההגנה בזמן וכן לפרט את סיכויי הגנתו בצורה שתניח את דעתו של בית המשפט באשר לסבירות סיכוייו בהליך מלא. המבקשים מודים כי קיבלו לידיהם את כתבי התביעה כדין, ולטענתם העבירו את העניין לטיפול חברת הביטוח שלהם, אשר לא פעלה כמצופה ממבטח סביר ולא תיפלה בתיק. אמת, כי אין בהעברת העניין לידיה של חברת הביטוח כדי גלגול האחריות לפתחה, ועל המבקשים עודנה מוטלת חובה לבירור ומעקב אחר עניינם. אין ספק כי התנהלות המבקשים בעניין זה רחוקה היא מלהיות אידיאלית, עם זאת, אין היא מהווה רשלנות רבתי וזלזול בבית המשפט הדרושה על מנת לסגור את שעריו בפניהם.

10. באשר לסיכויי הגנתם הלכאורית של המבקשים, צודק המשיב כי הראיות שהונחו לפתחי באשר לקרות האירועים אינן חזקות, אך לטעמי מספיקות הן, בשלב מקדמי זה, כדי להעלות ספק באשר לטענותיו של המשיב בכתב תביעתו במידה כזו אשר מחייבת את שמיעתם של המבקשים ומתן להם יומם בבית המשפט.

11. שלישית, יוער כי למשיב בענייננו טענות רבות וטובות, הן באשר לבקשות שעניינן החלטה זו והן לגופו של עניין, ולא בנקל ניתן להתעלם מהן. כאמור לעיל, הוגשה בקשה לקביעת דיון דחוף בבקשה זו. אינני רואה במקרה זה מחלוקת עובדתית המחייבת עריכת דיון ושמיעת עדויות, לאור העובדה כי המחלוקת העיקרית הינה לעניין האחריות לתאונה ולא באשר למסירת כתבי הדין או אי הגשת כתבי הגנה בזמנים הקבועים על פי דין. עם זאת, לאור התנהלותם של המבקשים עובר לקבלת כתב התביעה ולאור הטענה, שלא נסתרה, להיעדר כיסוי ביטוחי ועל מנת שלא ימצא עצמו התובע, אם וכאשר יוכיח תביעתו מול שוקת שבורה קובע אני כדלהלן:

סעדים