תא"מ 23115-01-14 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' קוטלבקר ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי התאונה ארעה ביום 13.7.13 שעה שרכב הנתבעים סטה מכיוון נסיעתו, אל תוך נתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו.

במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים כי התאונה ארעה באשמו הבלעדי של נהג רכב התובעת עת הגיח בפתאומיות וסטה הוא אל נתיב נסיעת רכב הנתבעת, ככל הנראה, מתוך כוונה לחסום את רכב הנתבעת ולהוריד נוסעים אשר ביקשו לעלות לאוטובוס הנתבעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות העדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. טעמי להלן.

מצאתי את עדותו של נהג רכב התובעת כחסרה וכזו אשר נמצאו בינה, לבין הראיות האחרות בתיק, סתירות של ממש.

כך לדוגמא טענה התובעת במסגרת כתב התביעה כי התאונה ארעה שעה שרכב הנתבעים סטה לכיוון נתיב נסיעת רכב התובעת.

גם במסגרת ההודעה שנמסרה לחברה, נרשם כי התאונה ארעה בעת שרכב הנתבעת סטה לכיוון נסיעת רכב התובעת, תוך שהוא מנסה להיכנס לאותו נתיב.

ואולם, במסגרת הדיון בפני התבררה תמונה עובדתית שונה.

במסגרת עדות נהג רכב התובעת, הוא אישר בפני כי הוא זה אשר נכנס לתוך נתיב העצירה של מפרץ האוטובוסים, וכן כי היה בכיוון אלכסוני.

מכאן, כי מכל הגרסה לפיה היה זה רכב הנתבעת אשר סטה לנתיב נסיעתו, לא נותר דבר (לעניין זה ראה עמוד 1 שורות 9 – 11, לפרוטוקול הדיון).

הוסיף נהג רכב התובעת וטען כי עצר והחל בהורדת נוסעים שעה שרכב הנתבעים החל בנסיעה ופגע בו מאחור.