תא"מ 23106-03-16 שמיר נ' חן

התובעת הגישה כנגד הנתבעת לביצוע שני שיקים: 

א. שיק בסך 4,000 ₪ ז.פ. 15.1.16, (תיק הוצל"פ מס' 516569-01-16, תיק בימ"ש – 23106-03-16).

ב. שיק בסך 4,985 ₪ ז.פ. 15.2.16, (תיק הוצל"פ מס' 517470-02-16, תיק בימ"ש 43650-05-16). (להלן: "השיקים").

בדיון שהתקיים ביום 6.6.16, ע"פ הסכמת ב"כ התובעת ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בבקשות ההתנגדות ובימ"ש הורה על איחוד הדיון בשני התיקים.

הנתבעת בעלת עסק למכירת ביגוד ואביזרי אופנה בראשל"צ, אשר הזמינה מהתובעת נעליים ומגפיים, אשר שולמה באמצעות שני שיקים נשוא התביעה, האחד ע"ס 4,000 ₪ ז.פ. 15.1.16 והשני, ע"ס 4,985 ₪ ז.פ. 15.2.16.

טענות הנתבעת

הנתבעת מעלה בתצהיר התמיכה בבקשת ההתנגדות, המשמש כתב הגנה, בין היתר טענות ההגנה שלהלן:

1.ביום 11.11.15 הוזמנו מהתובעת 72 זוגות נעליים/מגפיים (להלן: "הסחורה").

2. הסחורה סופקה לחנות הנתבעת ביום 17.11.15, ולאחר בדיקתה המידית של הסחורה התגלה כי דגם אחד מהסחורה – 24 זוגות מגפי פרווה הגיע פגום, אי התאמה בין המידה הרשומה בנעל למידה בפועל. הטענה הינה כי המגפיים ממידה 36-41 כל הדגם היה באותה המידה - "מידה קטנה".

3.בשיחה טלפונית עם בעלי העסק של התובעת, מר דוד שמיר (בעלה של התובעת) (להלן: "דוד"), הסכים לקבל חזרה את הסחורה ובתנאי שהנתבעת תחזיר את כל הסחורה לרבות הדגמים התקינים, תוך שעתיים.

4.בסיום השיחה, נשלחה כל הסחורה באמצעות סוכן מכירות של הנתבעת, מר אלי אדרי לבית העסק של התובעת.

5.דוד חזר בו מהסיכום וסירב לקבל מהסוכן את הסחורה, ולבסוף התרצה וקיבל את הסחורה והכניסה לבית העסק שלו.

6.התובעת הבטיחה להגיע לבית העסק של הנתבעת להשיב השיקים שקיבלה בתמורה לסחורה ולמסור חשבונית זיכוי אולם לא עשתה כן.

7. הנתבעת טוענת כי בנסיבות העניין בהן הסחורה הוחזרה, לא קיבלה כל תמורה, ולכן נתנה הוראת ביטול לשיקים, ומדובר בכישלון תמורה מלא.