תא"מ 23074-09-13 רווח נ' בובליל

1.תביעה על סך 25,000 ₪, עפ"י שיק ביטחון שניתן להבטחת חיובי הנתבעת מכח הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים, ולפיו השכיר התובע לנתבעת דירה ברח' חיל הנדסה 60 בנתיבות.

תמצית טענות התובע הינה כי הנתבעת אחרה בפינוי המושכר, הותירה חוב דמי שכירות בגין חודש אחד וחוב ארנונה בסך 796 ₪, ולא החזירה את המושכר במצב בו הושכר לה, תוך שהיא גורמת לו לנזקים רבים.

התובע טוען כי על אף שחוזה השכירות הסתיים ביום 16.8.11, נשארה הנתבעת בדירה עד ליום 16.7.12, דהיינו 11 חודשי איחור בגינם אף זכאי הוא לפיצוי מוסכם בשיעור של 50$ ליום איחור, כמצוין בהסכם, ואף נדרש להוצאות בשל הצורך במשלוח מכתבי התראה לנתבעת.

עוד טוען התובע כי במועד החזרת החזקה בדירה חסרו מהמושכר שני בלוני גז שנמסרו עמה וסולם, ונתגלו נזקים לצינור בגינה, לשתי דלתות פנים, לחיפוי הגדר בחזית, לקנים ולתאורת הסלון, ל-2 מזרוני יחיד ולמזנון שנמסרו עם מסירת החזקה במושכר, ולרשת חלון. כן, טוען התובע כי נותרה פסולת בגינה וכי נגרמו לו הוצאות והפסדים נוספים בגין אבדן ימי עבודה, הוצאות דלק וכיוצ"ב בסך של כ- 3,000 ₪.

2.תמצית טענות הנתבעת הינה כי אין כל יסוד לטענות התובע, שעניינן בניסיון להוציא ממנה כספים שלא כדין, שכן דמי השכירות במלואם כמו גם כל התשלומים הנלווים שולמו ע"י הנתבעת במלואם, השכירות הוארכה בהסכמת התובע בעוד שהתובע הגיש לבית המשפט חוזה שכירות מזויף בו הוסיף בכתב ידו תניות רלבנטיות לכתב התביעה דנן, הפועלות לטובתו ולחובת הנתבעת ואשר אין להן זכר בחוזה המקורי, וכי לא הסבה כל נזק למושכר, אלא להיפך, לנוכח תיחזוקו משך כשלוש שנות מגוריה בו, הוחזרה החזקה במושכר כשהוא במצב טוב יותר מכפי שנמסר לה.

הנתבעת טוענת כי ביקשה להאריך את שהותה במושכר, 3 חודשים קודם לתום תקופת השכירות כפי שרשאית היא לעשות בהתאם להוראת סעיף 19 להסכם, והתובע הסכים לכך, ואף הוסכם על המשך תשלום של 2,500 ₪ דמי שכירות לחודש ולהארכה ללא מועד קבוע שכן הנתבעת היתה צפויה לקבל דיור ציבורי. בפועל, שהתה הנתבעת במושכר יחד עם משפחתה משך 11 חודשים נוספים.

הנתבעת מצרפת את עותק הסכם השכירות המצוי בידה ומצביעה על הוספת המילים "וזאת בהסכמת המשכיר בכתב" בסעיף 19 להסכם, המאפשר לנתבעת לעדכן את המשכיר על המשך השכירות, כאשר עפ"י ההסכם המקורי לא נדרשה הסכמת משכיר בכתב כפי שהוסף, וכן מצביעה הנתבעת על הוספת הסכום 50$ כפיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי, כאשר במקור חלק זה הושאר ריק, ולא בכדי.

הנתבעת טוענת עוד כי קיבלה את הדירה כשהיא מלוכלכת ולא מתוחזקת וזאת מאחר והתובע פינה מהמושכר את הדיירים הקודמים ערב כניסתה למושכר, עד כי חפציהם הושלכו מהמושכר ונותרו בחצרו, וכי מאחר והתעתדה להתגורר בדירה שנים מספר תיחזקה אותה בעצמה, ולפיכך לא רק שלא גרמה למושכר כל נזקים, אלא שאף השיבה את החזקה בו כשהוא במצב טוב יותר. לתמיכה בטענותיה הציגה הנתבעת מספר סרטונים שהוסרטו על ידה ביום עזיבתה את המושכר ולאחר שסודר ונוקה על ידה.

3.הצדדים העידו בפני והציגו מסמכים שונים, לרבות תקליטור ובו סרטונים שהסריטה הנתבעת.