תא"מ 23064-04-11 מינהל מקרקעי ישראל/אגף תכנון ופי נ' אירועים בפרדס בע"מ ואח', תא"מ 23368-06-11 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' כ'

תביעה, שהוגשה כתביעה לסכום קצוב, להשבת כספים ששילם התובע לצורך הריסת בנייה בלתי חוקית. לטעמי, דין התביעה להידחות, ולהלן הנימוקים:-

1.הנתבעים הורשעו בעבירה של בנייה בלתי חוקית. בגזר הדין שניתן ביום 27.3.2005 נקבע:

"מוצא צו הריסה לגבי הבניה נשוא כתב האישום, אולם צו הריסה זה נדחה ביצועו למשך 12 חודשים מהיום. אם לא יהרסו הנאשמים את הבניה נשוא כתב האישום כמפורט בגזר הדין תהא רשאית הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לבצע את ההריסה והוצאות ההריסה יחולו על הנאשמים" (להלן: "גזה"ד).

2.בסע' 6 לתביעה נטען, כי הנתבעים לא ביצעו את הריסת הבנייה הבלתי חוקית (להלן: "הבנייה"). לפיכך, ביום 13.9.06 (להלן: "יום ההריסה" או "מועד ההריסה") הרסה התובעת את הבנייה ושילמה בגין פעולות ההריסה 37,306 ₪ (בהתאם לחשבונית – נספח 2 לכתב התביעה). סכום זה ליום התביעה הינו 46,755 ₪.

לטענת התובעת על הנתבעים להחזיר לה את הסך הנ"ל, נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין, אולם הם לא נענו לדרישותיה.

3.הנתבעים 2-6 טענו כי אינם חייבים דבר לתובעת, משום שמילאו את הוראות גזר הדין וביצעו את ההריסה בעצמם ועל חשבונם. חרף האמור, התובעת פעלה להתערב בתהליך ההריסה, הכניסה למקרקעין טרקטורים וכלים נוספים, אשר גרמו נזק לחלקי הבניה שפורקו ע"י הנתבעים ושהיה בכוונתם למכור.

לשיטתם, התובעת נהגה בחוסר תום לב, משום שהיה עליה לאפשר לנתבעים שביצעו את ההריסה להשלימה, תוך הימנעות מההוצאה הכספית הנ"ל.

4.הנתבעת 1 ז"ל (להלן: "המנוחה"), טענה כי היא בעלת הזכויות במקרקעין ובנתה עליהם בשעתו, לפי היתרי בנייה שניתנו כדין, חממה ומחסן (להלן: הבנייה החוקית"). בעת השכרת המקרקעין לנתבע 6 הוסיף על הקיים תוספות בנייה. המנוחה טענה כי לפי ההסכם התחייב כלפיה הנתבע 6 לפעול להשגת כל האישורים וההיתרים הדרושים להפעלת גן-אירועים, אך אלה לא ניתנו.

המנוחה הוסיפה וטענה שידוע לה כי הנתבע 6 ושותפיו הרסו את כל תוספות הבנייה שנבנו ללא היתר. על כן, עם קבלת התרעות בדבר ביצוע ההריסה ולאחר ביצועה, פנתה לכל הרשויות הנוגעות בדבר, הודיעה כי הבנייה נהרסה והתריעה כי אין להרוס את הבנייה החוקית.

למרות זאת, נהרסו החממה והמחסן, בין ע"י הנתבעים 2-6 כתוצאה מהלחץ שהפעילה עליהם התובעת, ובין ע"י התובעת. הנזק שנגרם למנוחה כתוצאה מהאמור עולה כגדי 290,000 ₪, וליום הגשת ההגנה כ- 700,000 ₪ (צורפו חשבוניות, נספח ו' להגנה).

על כך משיבה התובעת כי לשיטתה כל הבנייה החוקית נהרסה זה מכבר ותחתיה בנו