תא"מ 22960-01-14 וואן (1) ליס בע"מ ואח' נ' רפד ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, לתשלום נזקי תאונת דרכים מיום 8.8.13.

הצדדים נחלקו בשאלת האחריות בלבד.

על פי טענת התובעת, רכב הנתבעים (מונית) סטה מנתיבו ופגע ברכבה. על פי טענת הנתבעים, רכב התובעת לא מילא אחר הוראת תמרור "האט ותן זכות קדימה" שהיה מוצב מכיוון נסיעתו, וגרם לתאונה.

נזקי התובעת מסתכמים בסכום של 6008 ₪ על פי חוו"ד שמאי, ואילו נזקי הנתבעים מסתכמים בסכום של 8106 ₪ ששולמו למבוטחה, לאחר ניכוי השתתפות עצמית.

נהג התובעת העיד כי כי פנה ימינה בצומת כפר סבא, לכיוון ביה"ח מאיר. לאחר מכן השתלב , אף כי לא נסע בנתיב השתלבות. לפתע, נהג הנתבעים, שנהג במונית בנתיב השמאלי, החליט לסטות ימינה לנתיבו והתנגש עם כנף אחורית ימנית שלו, בפינה קדמית שמאלית של רכב התובעת. נהג הנתבעים לא אותת. הנהג הסביר שהרכב הפוגע נכנס בו ונעצר, לכן נגרמה לרכב הפוגע מכת מעיכה.

לבקשת בית המשפט, העד סימן את מיקום ההתנגשות על גבי צילום הכביש שהורד מהאינטרנט, בתוך נתיב נסיעתו אליו סטה הרכב הפוגע. הנהג אישר כי מכיוון הגעתו מוצב בצומת תמרור משולש והוא פעל לפיו, אך התאונה התרחשה לאחר 40 מ' מהפנייה, במקום שיש בו תחנת אוטובוסים, ולדעתו היה חב זכות קדימה לאוטובוסים והולכי רגל, ואף אחד אחר לא צריך להיכנס לשם. הוא אישר שראה את המונית הפוגעת מתקרבת, והיה במהירות 30 קמ"ש לערך, ואז המונית סטתה ימינה, כי הנהג ראה נוסעת בתחנת האוטובוס. הנהג אישר שבעצמו לא ראה את הנוסעת, אך הנוסע שהיה עמו ברכב ראה אותה. כשנשאל כיצד זה שהמונית שסטתה לטענתו ימינה לא נפגעה מרכבו בחלקה הימני קדמי, אלא דווקא בחלקה האחורי השיב כי "הוא סטה כולו ימינה" וכך נפגע בחלקו האחורי. הנהג שלל את הטענה שהיו רכבים בתחנה וכן אמר שהכביש היה פנוי.

עד נוסף מטעם התובעת העיד כי נסע ביחד עם נהג התובעת. כ-30 מ' לאחר הפנייה ימינה השתלבו בנתיב הממשיך ישר, והמונית הפוגעת נסעה לשמאלם, ועברה אותם. בשלב זה, ראה נהג המונית נוסעת פוטנציאלית מרימה יד לעברו, ולכן "חתך" אותם ימינה בזווית של 45 מעלות, בקדמת רכבם וגרם להתנגשות. העד מסר כי הם נסעו במהירות כ-30 קמ"ש ואילו המונית הפוגעת נסעה מהר מהם, עקפה אותם משמאל, ואז כשהבחינה בנוסעת שבתחנה, החלה לסטות והתנגשה בהם. לטענתו, תיאור זה מסביר גם את העובדה שהפגיעה במונית היא בחלקה האחורי. גם לפי עדותו, הכביש לפניהם היה פנוי.

נהג הנתבעים פתח את עדותו במילים "נסעתי בנתיב, לא ראיתי.. ולא היה שום רכב בצד או משהו כזה. אחרי 10-15 מ' קיבלתי מכה". הנהג הדגים את אופן ההתנגשות, כך שרכבו נוסע ישר בנתיב ואילו רכב התובעת מגיע בנתיב ימני מאחוריו, בנסיעה ישר, ופוגע בו ממש מאחור, כשחזית קדמית שמאלית של רכב התובעת, פוגעת באחורי רכבו, מצד ימני, באזור הפנס. לטענתו, נסע בנתיב הימני, אך ישנו שם נתיב ימני יותר, שבו נסעו אוטובוסים.

בח"נ טען הנהג כי לא ראה את רכב התובעת עד לרגע ההתנגשות. בנוסף, העיד כי התאונה התרחשה לפני תחנת האוטובוס. כשנשאל איפה עמדה הנוסעת, השיב בתחילה בשאלה, לאיזו נוסעת הכוונה, אך כשהוסבר לו שהכוונה לנוסעת שאותתה לו מן המדרכה, השיב שהיתה מישהי שהרימה יד, אך למונית אחרת שלקחה אותה.

ב"כ התובעת טען כי נהג המונית כלל לא מסר גרסה שכן לא ראה מה קרה אלא רק חש פגיעה. לעומתו טען ב"כ הנתבעים כי על נהג התובעת חלה חובת הזהירות מכוח תמרור משולש שהוצב מכיוון הגעתו, אך הוא סטה שמאלה. בנוסף, טען כי מיקום התאונה אינו מתיישב עם עדויות התביעה, לפיהן היו במהירות 30 קמ"ש כשהיו מול התחנה.