תא"מ 22888-10-14 לירן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לאופנועו של התובע, בתאונה בה היה מעורב רכב המבוטח על ידי הנתבעת, שעה שהיה נהוג על ידי מבוטחתה, גב' שביט מוזס (להלן:"נהגת הנתבעת") בתאריך 21.5.14.

בעת התאונה נהג באופנועו של התובע מר חודז'ייב גאורגי (להלן:"נהג התובע").

התאונה אירעה תוך כדי נסיעה במעגל תנועה.

לטענת נהג התובע, נסע בנתיב השמאלי בתוך הכיכר, במהירות איטית, כשלפתע הבחין בנהגת הנתבעת שהחלה את נסיעתה בנתיב הימני, סוטה לעבר נתיב נסיעתו ו"חותכת" כלשונו, את הכיכר. לטענתו, לא הקפידה נהגת הנתבעת לנסוע בתוך מעגל התנועה בנתיב הימני, וכתוצאה מכך פגעה באופנוע. נהג התובע העיד כי עצר מיד, וצפר לה, ולפיכך פגע בו רכב הנתבעת עם צדו השמאלי אחורי, בגלגל הקדמי שלו. עם הפגיעה, איבד משיווי משקלו ואז נפל עם האופנוע על צדו השמאלי.

לטענת נהגת הנתבעת, נסעה כל העת בנתיב הימיני, ולא סטתה אל עבר נתיב הנסיעה השמאלי. לטענתה, התכוונה להיכנס אל תחנת הדלק המצויה מיד לאחר הכיכר מימין, ולפיכך לא היתה לה כל סיבה לסטות מנתיב הנסיעה הימיני.

לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הנהגים, ועיינתי בתמונה ממקום התאונה, מצאתי כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו. עדותו של נהג התובע מהימנה בעיני, שכן היתה עקבית רציפה ומתקבלת על הדעת לאור מכלול הנסיבות. גרסתה של נהגת הנתבעת, לעומת זאת, בלתי מתקבלת על הדעת ואני דוחה אותה.

בעדותה, העידה נהגת הנתבעת כי כלל לא הבחינה באופנוע, לא בעת הכניסה למעגל התנועה, ולא לאחר מכן. ברור כי האופנוע היה במקום בעת התאונה, ולפיכך אף שניות ספורות לפני כן. לפיכך העובדה שלא הבחינה בו, אף לא בעת קרות התאונה, מעידה על רשלנותה.