תא"מ 2273-04-15 בטון נטלי,חברה לייצור ואספקת בטונים בע"מ נ' טכניקובק בע"מ ואח'

לפני בקשה להורות על תיקון כתב התביעה והגדלת סכום התביעה מהסך של 37,485 ₪ ולהעמידו על סך של 67,958 ₪. על פי הנטען בעת הכנת תצהיר העדות הראשית ובחינת הקבלות והחשבוניות נתגלה לנציג המבקשת סכום החוב שעל המשיבה לשלם למבקשת העולה על הסכום שצוין בכתב התביעה.

כן נטען כי במהלך הכנת תצהיר העדות הראשית מטעם התובעת התגלו עובדות שלא עמדו בפני המבקשת בעת הגשת כתב התביעה ומבדיקה יסודית ומעמיקה התברר כי הסכום האמתי המגיע לתובעת מהנתבעת הינו 67,958 ₪ ולא כפי שצוין בכתב התביעה, וזאת לאור ההפרש שנוצר בין בסכום חשבוניות המס שהונפקו על ידי המבקשת למשיבה לבין סכום הקבלות בגין הכספים ששולמו על ידי המשיבה למבקשת.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקשת כלל לא ביקשה את רשות בית המשפט לתיקון כתב התביעה, אלא ביצעה את התיקון בתצהיר העדות הראשית שהגישה והבקשה לתיקון כתב התביעה הגיעה לאחר שהמשיבה הגישה בקשה למחיקת תצהיר העדות הראשית של התובעת בטענת הרחבת חזית אסורה. כן טענה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ומוגשת בשיהוי רב וגובלת בחוסר תום לב.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

תחילתו של תיק זה הינו בתובענה על סכום קצוב על סך של 30,473 ₪ שהוגשה ביום 29.12.2014 לביצוע נגד המשיבה בלשכת ההוצל"פ. בכתב התביעה נטען כי יתרת חובה של המשיבה למבקשת עמד ביום 31.1.2014 על סך של 30,200 ₪ בהתאם לחשבונית מס' מס' 4493 שצורפה לכתב התביעה. זוהי גם היתרה שצוינה בכרטסת מטעם המשיבה שצורפה לכתב התביעה. במשיבה התגוננה בין היתר בטענה כי פרעה את מלוא חובה למבקשת וניתנה לה בהסכמת המבקשת רשות להתגונן. תצהיר גילוי המסמכים מטעם המבקשת הוגש ביום 23.5.2015, ותצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה, הכולל הוגש ביום 17.6.2015, על אף שהצדדים נדרשו להגיש בד בבד את תצהירי העדות הראשית שלהם המשיבה הגישה את התצהיר מטעמה ראשונה משום המבקשת עתרה להאריך לה המועד להגשת תצהירה. בסעיף 20 לתצהיר נציג המשיבה צוין כי חישוב חדש שערך העלה כי המשיבה חייבת למבקשת סכום גבוה מהסכום שנתבע אשר מסתכם בסך של 67,958 ₪ , וכי סך של חשבוניות המס שהונפקו על ידי המבקשת עומד על 331,103 ₪ וסך של הקבלות שהונפקו על ידי המבקשת עבור התשלומים של הנתבעת עומד על 263,145 ₪ כך שנותר הפרש של 67,958 ₪ שעל המשיבה לשלם למבקשת.

ביום 1.10.2015 עתרה המשיבה למחיקת תצהיר העדות הראשית מטעם המשיבה בשל הרחבת חזית אסורה. בבד בבד עם הגשת התגובה לבקשה הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה ולהעלאת סכומה, מבלי שצורף לבקשה או לתגובה כל תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות שהועלו בה ומבלי שצורף לה כתב התביעה המתוקן. בבקשה אומנם נטען כי היא מוגשת ללא תצהיר מאחר והיא מסתמכת על סכומים המופיעים במסמכים שצורפו לתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה ועל טענות משפטיות, אולם אין במסמכים הנ"ל כדי לאמת הטענות העובדתיות והנסיבות שהצריכו את התיקון בעטיין ערכה המבקשת רק את החישוב "החדש" של גובה החוב וגילתה את סכום התביעה המתוקן. ברי כי בקשת התיקון באה לתת מענה מקדים לבקשת המשיבה למחיקת התצהיר בשל הרחבת חזית אסורה.

יתרה מזו, מו הראוי היה שהמשיבה תערוך את החישוב המדויק של סכום התביעה בטרם הוגשה או לאחר הגשת ההתנגדות. חלפו מאז הגשת התביעה מספר רב של חודשים ואף נערך דיון בבקשה למתן רשות להתגונן והוגשו מספר בקשות בתיק מבלי שהמבקשת העלתה הדרישה לתיקון כתב התביעה. המבקשת גם אינה מנמקת מדוע עתרה לתיקון כתב התביעה בשלב זה של ההליך. תיקון כתב התביעה בשלב זה של ההליך לאחר שהמשיבה הגישה ראשונה את תצהירי העדות הראשית מטעמה, עלול ליתן למבקשת יתרון דיוני הפוגע בהגנת המשיבה ולכל הפחות המצריך תיקון תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבה, ואולי גם של המבקשת בעקבות כך ויאריך ויסרבל את הדיון יתר על המידה. נפסק כי על המבקש את התיקון לנמק את בקשתו ולשכנע את בית המשפט, על שום מה איחר בהגשת הבקשה. כן יביא בית משפט בחשבון את התנהגותו של בעל הדין והשלב שבו מובאת הבקשה לתיקון (ע"א 199/82‏ ‎ ‎יעקב סניטובסקי‎ ‎נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פורסם בנבו).

לאור האמור הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של 1,000 ₪.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ו, 14 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.