תא"מ 22649-06-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סולומון ואח'

1. לפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם ברכב מבוטח התובעת עקב תאונה שאירעה ביום 22.11.12.

2.המדובר בתאונה שאירעה ברחוב דרור בראשון לציון, כאשר לטענת התובעת רכב הנתבעים יצא מחניה בצד שמאל של הכביש ופגע בדופן השמאלית של רכב ולטענת הנתבעים, רכב התובעת סטה בחדות מהנתיב הימני אל הנתיב השמאלי ופגע ברכב הנתבעים.

3. בדיון שהתקיים בפני העידו נהג רכב התובעת (להלן: "נהג התובעת"), הנתבע 1 (להלן : "הנתבע") ומר דן שגיא שהינו מכר של הנתבע (להלן: "מר שגיא"). בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק ברכב התובעת, ההודעות לחברות הביטוח, שרטוט התאונה ותמונות הרחוב.

4.מן העדויות והראיות שהוגשו עולה כי אין חולק בין הצדדים שהרחוב הנדון הינו חד סטרי בעל נתיב נסיעה אחד, משני צדדיו חונים כלי רכב ולקראת ההצטלבות עם רחוב ויתקין הוא מתפצל לשני נתיבים, השמאלי לפנייה שמאלה לרחוב ויתקין והימני מיועד להמשך נסיעה ישר.

5.המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי מיקום כלי הרכב עובר לתאונה ולגבי אופן קרות התאונה.

6.לגבי מיקום רכב התובעת העידו כל העדים כי רכב התובעת נסע ברחוב הדרור. הנתבע טען כי רכב התובעת הגיע מאחוריו ומר שגיא טען כי הגיע מהצד.

באשר לרכב הנתבעים - מר שגיא אישר בעדותו כי רכב הנתבעים לא היה בנתיב הנסיעה עובר לתאונה וגם הנתבע עצמו טען כי עצר לצד המדרכה, בערך באותו הקו של הרכבים החונים. לפיכך, עדויות הנתבע ומר שגיא תומכות ומחזקות דווקא את גרסת נהג התובעת אשר טען כי רכב הנתבעים יצא מחניה וזאת בניגוד לטענת הנתבעים בכתב ההגנה כי רכבם עמד לרגע בנתיב השמאלי.

7.לגבי אופן קרות התאונה - מכל העדויות מתקבלת תמונה אחת לפיה התאונה אירעה בשעת ערב גשום, רכב הנתבעים עמד בצד הדרך על מנת לקבל הכוונה לנסיעה או לומר שלום כפי שדיווח בראשית בהודעה לנתבעת, בשלב כלשהו החל בנסיעה מהמקום שבו עמד, דהיינו סמוך למדרכה השמאלית, ואז קרתה התאונה באופן שנקודת המפגש בין כלי הרכב הייתה בפינה הקדמית הימנית של רכב הנתבעים עם הדלת השמאלית האחורית של רכב התובעת.

בעדותו טען הנתבע כי לא יצא מחניה אלא ביקש להמשיך בנסיעה מהמקום בו עמד, עדות זו אינה סותרת את עדות נהג התובעת כי רכב הנתבעים יצא מחניה ולהיפך היא מחזקת אותה. בין אם רכב הנתבעים עמד לרגע לקבלת הכוונה או לומר שלום כפי שהנתבע דיווח בראשית לנתבעת ובין אם חנה פרק זמן ממושך יותר, בין אם המדרכה הייתה צבועה באדום לבן ובין אם הייתה אפורה כפי שעלה בעדויות, עצם העובדה כי רכב הנתבעים היה בעצירה לצד המדרכה ולא בנתיב הנסיעה, מטילה על הנתבע חובת זהירות מוגברת של מי שיוצא מחניה לצורך השתלבות בנתיב הנסיעה.