תא"מ 22596-03-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ג'בארין

1. לפני תביעת שיבוב בסכום 10,845 ₪, בגין נזקים שנגרמו למכונית של מבוטח התובעת.

2.על פי כתב התביעה בתאריך 24.2.13 או בסמוך לכך, רכב שמספרו 30-251-51, שבבעלות הנתבע, נסע לאחור ופגע ברכב חונה מסוג מאזדה, אשר בוטח על ידי התובעת, שהיה ריק מאדם. כתוצאה מן הפגיעה נפגעה חזית הרכב המבוטח ונגרם הנזק שבעטיו שילמה התובעת למבוטח את תגמולי הביטוח, בסך 10,037 ₪. הסכום ששילמה התובעת למבוטח בתוספת שכ"ט שמאי בגובה 762 ₪ ובצירוף ריבית והצמדה כחוק, מגבש את סכום התביעה.

3.הנתבע דוחה מכל וכל את מעורבותו בנזק שנגרם לרכב המבוטח. הנתבע אינו חולק על היותו בעלי הרכב הנזכר בכתב התביעה, אולם הוא מכחיש באופן גורף את מעורבות הרכב בתאונה או בזירת התאונה בכלל.

4. המבוטח, יעקב קוזאי, העיד מטעם התובעת. לפי עדותו, התאונה ארעה בקיבוץ שמרת, כאשר היה בגינה, מטרים ספורים מן המקום בו חנה הרכב. לדבריו, ראה את הרכב הפוגע נוסע אחורנית ושמע את רעש הפגיעה ברכבו. מר קוזאי העיד, כי הפגיעה ברכבו נגרמה על ידי וו הגרירה שבחלקו האחורי של רכב הנתבע. מר קוזאי העיד, כי יצא אל הכביש ופגש את הנהג הפוגע, שיצא מהרכב והתנצל על הפגיעה. על פי עדותו, הנהג הבטיח כי ישיב לנהג את הוצאות תיקון הרכב. קוזאי רשם את מספר הרכב אולם לא החליף פרטי בעלות וביטוח עם הנהג ולא ראה מסמכים מטעמו. מר קוזאי העיד כי נהג הרכב אמר לו ששמו הוא ג'אבר (כשמו הפרטי של הנתבע), נתן לו מספר טלפון סלולרי, והסביר כי הוא נמצא תדיר באזור, כיוון שהוא לוקח חלק בעבודות התשתית המתנהלות בסמוך לקיבוץ, ובסיום לחץ את ידו. מר קוזאי העיד כי אכן פגש את הנהג בהזדמנויות נוספות, בסביבת הקיבוץ. מר קוזאי העיד עוד כי שוחח עם "ג'אבר" מאוחר יותר בטלפון, באותו מספר שקיבל מן הנהג.

5.עובדה מרכזית היא כי הנהג המבוטח לא זיהה את הנתבע, אשר נכח באולם, כנהג הרכב שפגע בו. גרסת התובעת היא אפוא, כי אדם אחר, אשר נהג ברכב מטעם הנתבע הוא אשר פגע ברכב המבוטח.

6.הנתבע, העיד, כאמור, כי הוא הבעלים של כלי הרכב מסוג טויוטה, שלו מייחסת התובעת את הפגיעה. הנתבע העיד כי הוא נהג משאית עבודות עפר השייכת לחברה בבעלותו. הנתבע העיד כי בעסק יש שתי משאיות, טנדר ורכב מאזדה וכי הוא עובד לבד, אינו מעסיק עובדים אחרים, וגם בני משפחתו אינם עובדים עמו. לשאלת ב"כ התובעת, חזר והדגיש כי הוא האדם היחיד שנוהג בכלי הרכב הללו. הנתבע הגיש יומן עבודה (נ/1) ממנו עולה כי רכב אחר שבבעלותו (36-904-78) אכן היה במקום אחר, אולם ממסמך זה לא ניתן ללמוד דבר על מקום הימצאו של רכב הטויוטה במועד הפגיעה.

7.הנתבע העיד כי אינו מכיר את מספר הטלפון שרשם הנהג המבוטח, וכלל בהודעת מקרה הביטוח מטעמו. כאשר הנתבע התבקש להתקשר ממכשיר הטלפון הנייד שלו למספר שצוין, כדי שניתן יהיה לראות האם מספר זה מופיע מזוהה על ידי מכשיר הטלפון שלו, הוא סרב לעשות זאת. גם דין ודברים ממושך למדי בין הנתבע לבית המשפט לא הפיס את דעתו והנתבע נותר בסירובו העיקש להראות האם מספר הטלפון שרשם הנהג המבוטח מופיע בספר הטלפונים שלו. סירוב זה כמוהו כהימנעות הנתבע מלהביא ראייה מרכזית אשר עשויה לתמוך בגרסתו ומעבר לכך, הוא הטיל צל ממשי על מהימנותו של הנתבע.

הכרעה

8.גרסת התובעת אינה נקייה מתהיות. למרות זאת, העדפתי אותה על גרסת ההגנה ומסקנתי היא כי יש לקבל את התביעה, כמפורט להלן.

9.כאמור לעיל, גרסת התובעת אינה נקייה מקשיים. מועד התאונה אינה מדויק, והוא מופיע בכתב התביעה כ 24.2.13 "או בסמוך לכך". הודעת מקרה הביטוח נחתמה רק כשבוע לאחר מכן, ביום 4.3.13. הנהג המבוטח לא טרח לבדוק את מסמכי הרכב או את זהותו של הנהג הפוגע ואף לא טרח לצלם את מכוניתו או את הרכב הפוגע לאחר האירוע. יחד עם זאת, בידי הנהג המבוטח היו פרטים המאמתים את מעורבות רכבו של הנתבע באירוע. הנהג קוזאי הציג לחברת הביטוח את מספר הרכב ואת השם ג'אבר, הוא שמו של הנתבע. לו מר קוזאי בדה את מספר הרכב הפוגע כדי ליצור יש מאין כתובת לפיצוי על נזק שנגרם לו על ידי אלמוני (ואינני קובע כך), הרי לא יכול היה לבדות שם זהה לשמו של הנתבע בעל הרכב. לא התרשמתי כי עדותו של הנהג היתה בלתי אמינה או מגמתית.