תא"מ 2245-04-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אופרייט ליס בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר שעילתה הפרשים שלא שולמו בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.03.2014, בין כלי רכב מ"ר 76-757-67 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 70-512-78 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה אלא הם חלוקים בקשר עם היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית במעמד ב"כ הצדדים בלבד, בה כל אחד מהם העלה טענותיו בעניין שבמחלוקת.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כך שהנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך של 10,042 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד קרות התאונה.

הגם שב"כ הצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה להבהרת מסקנתי.

5.1.בראש ובראשונה אציין כי שווי ערך הרכב בפועל הינו 70,593 ₪ כפי שצוין מפורשות בחוות דעת שמאי התובעת וגם ב"כ הנתבעת טוען לכך. לכן לא ברור מדוע מייחס ב"כ הנתבעת לשמאי התובעת כאילו קבע שווי ערך רכב על 70,693 ₪.

5.2.שנית, לעניין שווי השרידים שעל פיו יש לגזור את גובה התשלום שהנתבעת נותרה חייבת לתובעת, טוענת הנתבעת כי הוא לא הוכח, מאחר ובחוות דעת שמאי התובעת צוין רק כי השרידים יועברו לחברת המאגר מבלי לציין את התקבול שהתקבל ממכירה זו.