תא"מ 22402-11-13 אלדן תחבורה בע"מ נ' ועד מקומי שערי תקווה ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעים כי ביהמ"ש יקבע, שבמידה שהתובעת תגיש תביעה חדשה (תחת זו שנמחקה בתיק זה), כי אז תנאי לכך יהיה שהתובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך כולל של 6,617 ₪, והכל במקום הוראות פסה"ד שניתן על ידי ביום 28.10.15, לפיו התביעה נמחקת ללא צו להוצאות (וללא כל תנאי אחר), על יסוד הנחה שבקשת התובעת מיום 27.10.15 (לעיון חוזר בהחלטתי שדחתה את הבקשה המוסכמת לדחיית מועד הדיון ולחילופין למחיקת התביעה) הוגשה בהסכמת הנתבעים.

ניכר כי הצדדים נמנעים מללכת בדרכים הפורמאליות המוכרות, הן בכך שהנתבעים לא ביקשו לבטל את פסה"ד ככזה שניתן בטעות או במעמד צד אחד, והן בכך ששני הצדדים העלו טיעוניהם העובדתיים ללא תצהיר תומך. אלך אף אני אפוא בדרכם זו של הצדדים, ואבחן את טיעוניהם לגופם.

עיינתי בכל מסמכי התיק כולם, ולאחר העיון, מצאתי לקבל באופן חלקי את בקשת הנתבעים, כמפורט להלן. מאחר שקיימת מחלוקת עובדתית בין ב"כ הצדדים לגבי תוכן הסיכום הדיוני שהושג ביניהם עובר להגשת הבקשה הנ"ל מיום 27.10.15 ומאחר שכאמור הצדדים מבקשים להימנע מבירור דיוני ממצה (לשם בירור כזה היה על ב"כ הצדדים לצרף תצהיריהם על אודות המגעים הרלוונטיים שקיימו, פעולה בלתי נוחה, יש להניח), אניח שהייתה אי הבנה תמימה בין הצדדים, ועל יסוד דוקטרינת האשם החוזי התורם (שני הצדדים יצרו עמימות שהובילה לתקלה משפטית), יוחזקו שני הצדדים גם יחד כאחראים לתקלה שנוצרה. בהקשר זה אסתפק בקביעה, כי ראוי לעו"ד מייצגים להעלות על הכתב סיכומים דיוניים דוגמת הסיכום הנ"ל (ולו את עיקרי ותמצית הסיכומים), כאשר במקרה שלנו לא הוצגו מסמכים ותרשומות רלוונטיים כלשהם, ולפיכך עליי להניח שהללו לא קיימים, או שאין רצון להציגם.

אומר עוד בתמצית, כי הרושם הכללי מהתנהלות הצדדים לאורך כל הדרך הוא, שהתובעת נהגה בקולגיאליות מופלגת כלפי הנתבעים, וגילתה שוב ושוב סלחנות כלפיהם נוכח אי עמידה בזמנים מחייבים ואי מילוי החלטות שיפוטיות. מנגד, ניתן להבין, חלקית לפחות, את דרישת הנתבעים לחויב מותנה בהוצאות, מאחר שאחרי הכל ההליכים בתיק זה יצרו עבור הנתבעים טרחה לא מבוטלת, שכללה הגשת כתבי טענות, תצהיר וחוות דעת ועוד, הגם שבתיק זה לא נערך עד היום דיון פרונטאלי.

בשקלול כל הנ"ל וכשאני נותן דעתי לדברי התובעת כי בכוונתה להגיש תביעה חדשה (בתיק אחר/חדש), ושלכן ממילא צפויים הצדדים לעשות שימוש בחומר שכבר הוגש ונאסף בתיק שבנדון, אני מחליט כך:

כפי הסכמת הנתבעים, היה והתובעת לא תגיש נגדם תביעה חדשה (באותה עילה כמובן), כי אז יעמוד פסה"ד הנ"ל והתובעת תהיה פטורה מלשלם לנתבעים הוצאות כלשהן.

אולם במידה שהתובעת תגיש תביעה חדשה (כפי שכבר הודיעה שבכוונתה לעשות בפועל), כי אז תשלם התובעת לנתבעים הוצאות בשיעור 1,500 ₪ בלבד, וזאת כתנאי להגשת או לבירור התביעה החדשה (אני יוצא מהנחה שהצדדים יסתדרו כבר לגבי אופן ועיתוי תשלום ההוצאות). סבורני שבסכום מתון זה (שאינו גבוה אך גם אינו מבוטל) יפוצו הנתבעים על הטרחה המסוימת (שלהערכתי לא תהיה רבה) שבמעבר מתיק בימ"ש אחד למשנהו. להערכתי, הסכום בו נקבו הנתבעים הינו מופרז בנסיבות, ואינו מביא בחשבון את מכלול השיקולים הנ"ל, לרבות מחדליהם הדיוניים הברורים והמתועדים בתיק של הנתבעים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ו, 11 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: