צבי נ' מאמו

בפני בקשת הנתבע להורות על עיכוב ההליכים בתובענה הנדונה בהתאם להוראת סעיף 5(א) בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות), וזאת עקב הליך בוררות המתקיים במקביל להליך זה.

א.רקע

1.התובעת בתביעה דנא היא אורטל צבי. אורטל צבי נשואה לרפי צבי, אשר עוסק בניכיון שיקים. הנתבע הוא ליאל מאמו.

2.בחודש אוקטובר 2012 פנה אדם בשם יהודה כהן (להלן: "יהודה כהן") אל רפי צבי, בבקשה, כי יפרוט לו שיק בסך של 25,000 ש"ח. שם מושך השיק היה ליאל מאמו הוא הנתבע במקרה דנא. שיק הינו נשוא התביעה העיקרית שבפני.

3.דומה שיהודה כהן קיבל תמורה מלאה עבור פריטת השיק של ליאל מאמו, למעט ניכוי 1% מערכו הנקוב של השיק. כיוון שהשיק לא נפרע, הוגשה בקשה לפרוע את השיק במסגרת הוצאה לפועל. במסגרת ההוצאה לפועל, הגיש הנתבע ליאל מאמו התנגדות שהועברה לטיפולו של בית משפט זה. בית משפט זה הורה כי התביעה תתנהל בפסים של סדר דין מהיר.

4.ביום 3.10.17 ניתנה על ידי החלטת ביניים לעכב את ההליכים בתובענה.

5. ביום 26.12.17 התייצבו הצדדים לדיון בפני בסוגיית עיכוב ההליכים בתיק. במסגרת טענות הצדדים טען הנתבע, כי בשנת 2015 החלה להתנהל בוררות בין יהודה כהן ורפי צבי, בראשות הבורר כב' הרב מיכאל יהושע שיינמן (להלן: "הבורר"). לטענת הנתבע, כיוון שבין הצדדים מתנהלת בוררות, אזי על בית משפט זה להורות על עיכוב הליכים בתיק. התובעת הביעה התנגדותה לעיכוב ההליכים. מכאן ההליך שבפני.

ב.טענות המבקש (הנתבע בהליך העיקרי)

1.נטען על ידי הנתבע, כי ברי מהנסיבות, שהגשת ההליך על ידי אורטל צבי נעשתה למראית עין על ידה, שכן בעל הזכות בשיק הוא בעלה רפי צבי. דא עקא, בין רפי צבי לבין יהודה כהן מתקיימים הליכי בוררות אצל בורר, והשיק שבמחלוקת הוא חלק בלתי נפרד מהליך הבוררות.

2.כן נטען, כי הליכי הבוררות המתנהלים הינם בהתאם לשטר בוררות, אשר נחתם בין רפי צבי ליהודה כהן. כאשר להליך הבוררות יש השלכה להליך המשפטי דנא. לעניין הרציונל העומד בבסיס בקשה זו מצא לנכון הנתבע להסתמך על האמור ברע"א 1514/13 נאות בית וגן נ' מועדון הכדורגל (פורסם בנבו, ניתן ביום 6.11.13). בפסק דין זה נאמר, כי בסיס הדוקטרינה של ההליך התלוי ועומד הוא מניעת הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי ושיקולים אלה חופפים לרציונל העומד בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין ובניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים.