תא"מ 22250-07-16 אליהו נ' נאות חן הנדסה ויזום בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב, מ"ר 61-843-69 שבעת התאונה היה בבעלות התובע (להלן: "הרכב") כתוצאה מנפילת רסיסי בטון, חצץ ומסמרים מאתר הבנייה בו עבדה הנתבעת על הרכב (ולהלן: "האירוע").

2.התובע טוען כי האחריות בגין האירוע מוטלת על שכמה של הנתבעת ועליה לפצות אותו בגין העלות הנדרשת לתיקון הרכב כפי שמצא שמאי רכב בחוות דעתו. עוד טוען התובע כי הוא פנה בדרישה למנהל העבודה של הנתבעת אשר תחילה לקח אחריות מלאה על האירוע אלא שבהמשך סירב לפצות את התובע בגין נזקיו.

מנגד טוענת הנתבעת כי הנזקים הנטענים שנגרמו לרכב לא נגרמו כתוצאה מעבודת הנתבעת אלא ממקור אחר וכל ניסיונו של התובע הוא להיטיב את מצב רכבו על חשבון הנתבעת. הנתבעת מכחישה את טענת התובע בדבר לקיחת האחריות על ידי מנהל העבודה של הנתבעת.

משכך, ניתן לומר כי המחלוקת היא לעניין עצם קרות האירוע ,הקשר הסיבתי לנזקי הרכב ובשאלת היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו התובע, מנהל העבודה אצל הנתבעת, מר יהודה גליק, ועד נוסף, מר אמיר ג'באר, שגם לרכבו נגרמו נזקים בגין האירוע.

4.בתום חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה ועתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כפי שיובהר להלן:

5.1.מעיון בתמונות הנזק לרכב ניתן לראות נזקים בדמות מעיכות קטנות הפזורות על גבי הפח של הרכב, קילופי צבע בצורת נקודות לבנות. אני סבור כי נזק זה נגרם כתוצאה מנפילת רסיסי בטון וחצץ מגובה מאתר העבודה של הנתבעת.