תא"מ 22143-09-16 גמעה נ' אסיאג ואח'

ביום 10/09/2016 הגיש התובע תביעתו בתיק זה כנגד הנתבעות.

ביום 10/11/2016 באין הגנה מעם הנתבעת 2 ולאחר שכתב התביעה והזמנה לדין נמסרו לה עוד ביום 15/9/2016 ביקש התובע פס"ד וזה אכן ניתן ביום 13/11/2016.

ביום 7/12/2016 הגיש המבקשת בקשה לביטול פסה"ד ולעיכוב הליכי אכיפתו.

הבקשה מתפרשת על גבי 13 עמודים ונסמכת בתצהירה של גב' ענת איסקוביץ, עו"ד מן המחלקה המשפטית של המבקשת.

בסעיף 3 מוצהר, כי כתב הגנה לא הוגש במועד "...עקב טעות אנוש שנעשתה בתום לב במשרדי המבקשת וכאשר פנתה המבקשת לב"כ המשיב בבקשה לקבלת ארכה על מנת להכין את כתב ההגנה ולהגישו לתיק ביהמ"ש הנכבד הובהר למבקשת כי התקבל כנגדה פסק דין בהעדר הגנה".

פנייה בפקס לב"כ המשיב צורפה כנספח א'.

עוד מוצהר (בין יתר ה"לא עובדות" שבתצהיר), כי "קיים קשר ישיר בין סיבת המחדל לסיכויי ההצלחה... יגרם עיוות דין גדול למבקשת באם לא יבוטל פסק הדין ויינתן לה יומה בביהמ"ש".

המצהירה קובעת בסעיף 5, כי יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר יריבות ו/או בהעדר עילה שכן התובע לא הוכיח כי הוא הבעלים הרשום של רכב...במועד התאונה ויתר האמור שם.

עוד מצהירה עורכת הדין, כי עפ"י דיווח, המבוטחת התאונה נגרמה באחריותו הבלעדית של התובע. צורף טופס הודעה על התאונה כנספח ג'.

בין יתר הטענות של המבקשת הוא, העדר סימוכין להיות התובע בעל הרכב הנזכר בכתב התביעה.