תא"מ 22138-10-14 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' שגיא ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני קובע כי תרומת התאונה בחזית של רכב התובעת בגין התאונה הראשונה שווה בשיעור של 50 אחוזים בלבד משיעורו הכולל של הנזק שנאמד על ידה באזור זה כאשר באומדן שיעור הנזק מאחור אין שינוי.

למסקנה זו הגעתי לנוכח עדויות הצדדים ובפרט עדות עדי התובעת לפיה עוצמת הפגיעה בעקבות התאונה הראשונה מקדימה שווה למחצית משיעור עוצמת הפגיעה לאחר מכן ברכבם מאחור. היות ורכב התובעת נבדק לכדי נזקיו כמות שהם ללא בין עוצמות הפגיעות, ועל יסוד מסקנתי מהראיות שבתיק, ניתן לומר שאחריותן של הנתבעות לנזק שנגרם לחלקו הקדמי של רכב התובעת, שווה למחצית בלבד מהנזק שנאמד על ידי שמאי התובעת באזור זה. על כן יש להפחית מסכום נזק זה מחצית ולפצות את התובעת בגינו ובגין החלק האחורי במלואו (הכולל כמובן את רכיב ירידת הערך).

היות והתובעת פוצתה בגין שרידי הרכב ונשאה הלכה למעשה בנזק ע"ס 37,426 ₪, מתוכו סך של 37,018 ₪ בעבור הנזק הישיר וסך של 408 ₪ בעבור השמאי מטעמה ומאחר ויחס חלוקת הנזק מקדימה לעומת הנזק מאחור בהתאם לחוות דעת שמאי התובעת הינו בשיעור של כ- 1:2, ועל כן בגין החלק מקדימה מתוך הסך האמור לעיל ששולם על ידי התובעת עומד רכיב החלק הקדמי ע"ס של 12,586 ₪, יש להפחית מסך זה סך של 6,293 ₪ השווה למחציתו, ולפצות את התובעת בגין יתרתו זאת בנוסף לנזק המלא מאחור בסך 24,432 ₪. על כן תהא התובעת זכאית לפיצוי ע"ס 30,725 ₪ בגין הנזק הישיר בצירוף שכ"ט השמאי ששולם על ידה בסך 408 ₪, כך שסך מלוא סכום הנזק המגיע לה יעמוד על 31,133 ₪.

באשר למחלוקת שבין הצדדים בנוגע להכרזת רכב התובעת בתור אובדן להלכה, ובנושא הוצאות המשפט, אציין כי בעת שרכב התובעת נבדק על ידי שמאי התובעת זה אמד את נזקיו בהתאם למצבו הפיזי בעת התאונה ובהתאם לטענת התובעת בנוגע לאחריות רכב הנתבעת להיווצרותו. בהתאם, נמצא כי שיעור הנזק המוכח עולה על מחציתו ועל כן הוכרז זה בתור אובדן להלכה.

הנתבעת אשר הייתה סבורה שאין מקום להכריז על הרכב בתור אובדן להלכה נחלקה בדעתה עם התובעת בנוגע לאחריות לתאונה ולפיכך לא שילמה דבר לתובעת. משמחלוקת זו הובאה לפתחו של בית המשפט נצרך זה בשאלת האחריות לתאונה וקבע אותה אלא שמדובר בחכמה שלאחר מעשה, שכן קביעה זו לא עמדה בפני התובעת בעת שערכה וחישבה את חוות דעתה.

על כן, אין מקום היום לבוא עם התובעת חשבון ולטעון כי בדיעבד לא היה עליה לאמוד את הנזק לרכבה לפי מיטב שיקול דעתה זאת ובפרט ששיעור הנזק המוכח כיום עומד על 49.3 אחוזים שאינו רחוק כל כך משיעור הנזק המותר להכרזת אובדן להלכה. הוא הדין בנוגע להוצאות המשפט. הנתבעת חולקת על מכתב הדרישה שנשלח אליה כביכול על ידי התובעת וטוענת שהתובעת לא זכאית להוצאותיה בגין ההליך. התובעת כמובן עומדת על טענתה ששלחה מכתב זה, הגם שלא בדואר רשום ועל כן מדובר בטענה שלא הוכחה. עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי אף אם היה נשלח מכתב שכזה, עדיין היו הצדדים נותרים חלוקים בדעותיהם בנוגע לשיעור אחריותה של נהגת הנתבעת לגרימת הנזק ברכב התובעת ועל כן ממילא הייתה נצרכת התובעת להגיש תביעתה זו ולהביא את ההכרעה בין הצדדים לפתחו של בית המשפט כך שלמעשה דרישת התשלום המקדימה לא הייתה משנה במאומה. מאחר והנתבעת לא שילמה לתובעת דבר עובר להגשת התביעה כאמור אזי התובעת גם נצרכה להגיש את תביעתה על מלוא סכום הנזק שבמחלוקת ועם היוודע תוצאות ההליך לזכות לקבל גם את הוצאותיה.

על יסוד כך, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 31,133 ₪ בצירוף הצמדה למדד מיום 24.8.14 , שכ"ט עו"ד בשיעור 11.8, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת בתיק ושכר עדי התובעת כנפסק לטובתם בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.