תא"מ 22077-03-12 קשר רנטאקר בע"מ ואח' נ' אלדן תחבורה בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית ללא צו להוצאות וקבלת התביעה שכנגד.

מעדותה של נהגת התובעת העיקרית ועוד קודם לכן מהאמור בטופס הודעתה אני למד כי תנאי הראות בכיוונה היו ליקויים. מדובר בתאונה שהתרחשה בעת שרכב התובעת העיקרית בירידה ורכב התובעת שכנגד בעליה בדיוק בעת מפגש הרכבים בעיקול.

עדת התובעת העיקרית העידה כי בכיוון נסיעתה אין כלל שדה ראייה [ עמ' 1 שורות 18-19 לפר' הדיון] וכי בצד ימין שלה ישנה צמחייה שהסתירה לה את הדרך ובדיוק בצד השני בכיוונה זרחה השמש שתרמה לפגיעה בשדה הראייה הכולל עד כי כתוצאה מכך "בעיקול לא רואים מי בא" [שם, בשורות 19-20 לפר' הדיון]. על כן ולא בכדי עדותה ביחס לסטיית רכב התובעת שכנגד לעברה היתה מן הסברה בלבד כיוון שהיא לא יכלה להעיד בעניין זה על מה שראו עיניה בעוד שגרסתה הנלמדת על התאונה הינה בסופו של יום מתמונות הנזק ברכבים המעורבים ותו לא. [ ראה עדותה בעניין זה בעמ' 1 שורות 20-23 לפר' הדיון]. העדה גם לא הכחישה את טענת נהג התובעת שכנגד לפיה הוא נהדף לכיוון הגדר שמימין עקב תאונה זו [שם, בשורה 22]. יוסף כי גם בטופס ההודעה של נהגת זו לא מצוין איזה רכב סטה לעברו של השני בהדגש לכך כי מדובר בדיווח לאחר התאונה ולא במרחק שנים ממנה.

לעומת עדות זו, מצאתי לנכון לתת אמון בעדות נהג התובעת שכנגד. בכיוונו לא היה דבר שהפריע לשדה הראייה שלו, העד תיאר שהיה בעליה וצורה ברורה את המפגש שבין הרכבים שהיה בדיוק לאחר העיקול בעת שרכב התובעת העיקרית סוטה לעברו וממשיך את פני הסיבוב ימינה מטה. להבדיל מעדות נהגת התובעת העיקרית הוכח כי העד ראה את התאונה במו עיניו [עמ' 3 שורה 26] והתרשמותי ממנו שהוא מכיר היטב את המקום ועל כן היה זהיר בנסיעתו.

יודגש כי המצאות הנזקים ברכב התובעת שכנגד בעיקר באזור הדלתות בעוד שברכב התובעת העיקרית הללו מצויים באזור הפגוש והכנף הקדמית שמאלית בלבד מלמדים שרכב התובעת שכנגד כבר נמצא בסיבוב וככל שהיה סוטה עם חלקו הקדמי לנתיב נסיעת רכב התובעת העיקרית, סביר להניח שהיינו חוזים בנזק גם בחלקו הקדמי– שמאלי ולא רק בדופן שמאל של הרכב. הסמנים ברכבו גם מתיישבים עם עדותו לפיה רכב התובעת העיקרית המשיך בנסיעה ולא עצר בעת המפגש, דבר המלמד על כך שעדת התובעת העיקרית לא היתה ערה כל כך לרכב שבא מולה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד את סך הנזק הישיר המוסכם בתום הדיון בסך14,863 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 28.2.12, שכ"ט עו"ד בשיעור 11.8, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת שכנגד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.