תא"מ 22063-10-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' גויטע ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב בסדר דין מהיר בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 06.08.2015 בין כלי רכב, מ"ר 86-000-70 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 94-379-12 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין האחריות לקרות התאונה המוטלת על הנתבעת 1 אלא המחלוקת היא לעניין עצם גרימת הנזק, באשר הנתבעות טוענות כי לא נגרם לרכב התובעת כל נזק בתאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שב"כ הצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה ביותר לביסוס מסקנתי:

אין חולק כי רכב הנתבעות פגע ברכב התובעת מאחור, אלא שהנתבעות טוענות כי דובר על פגיעה קלה ביותר. לטענת הנתבעות, פגיעה זו לא הסבה כל נזק לרכב התובעת, ואף מיד לאחר התאונה כאשר נהגת רכב הנתבעות יצאה לבחון את נזקי רכב התובעת לא הבחינה בכל נזק לחלק האחורי ברכב התובעת.

אני מקבל את טענה זו של הנתבעות מאחר ומעיון בתמונות רכב התובעות שצולמו על ידי הנתבעת 1 בזירת התאונה מיד לאחר התאונה (נ/3), לא ניתן לראות כל נזק בחלק האחורי של רכב התובעת. בניגוד גמור לגרסתו של נהג רכב התובעת, לפיה הוא ציין כי "כל הלמטה (של רכב התובעת – נ.ס.) היה משופשף והיו עיקומים, והמספר היה עקום." (עמ' 1, שורות 20-19 לפרוטוקול), דבר שאינו מתיישב כלל וכלל עם תמונות הנזק שצולמו מיד לאחר התאונה