תא"מ 21919-03-16 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' נסאסרה ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 07.09.2015, בין כלי רכב, מ"ר 67-241-71 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 45-183-61 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות לקרות התאונה, המוטלת על נהג רכב הנתבעים, אולם המחלוקת היא בשאלת הכיסוי הביטוחי מטעם הנתבעת 2, לאור טענתה לפיה נהג רכב הנתבעים נהג ברכב הנתבעים כאשר אינו בעל רישיון נהיגה מתאים, ועל ידי כך אינו עונה לדרישות הפוליסה.

3.נערך לפניי דיון במסגרתו טענו כל אחד מב"כ הצדדים את טענותיהם בסוגיה שנותרה במחלוקת.

4.כמו כן, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט להכריע בתביעה, על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר להם כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך בחינת טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.אין חולק כי נהג רכב הנתבעים היה בעל רישיון נהיגה בדרגה C1 (מוצג נ/1).

המחזיק ברישיון נהיגה בדרגה זו, רשאי לנהוג ברכב מנועי מסחרי ורכב עבודה במשקל כולל מותר מעל 3.5 טון ועד 12 טון, זאת כקבוע בתקנה 181(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), כפי שגם רשום בהדפס שהובא מהעמוד האינטרנטי באתר משרד התחבורה (מוצג ת/2).

על פי מוצג ת/2, רישיון רכב דרגה C1 מתאים לנהיגה בסוגי רכב N1, N2, M1, O1, O2.