ש. שלמה רכב בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 1,201 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 1.5.14 (להלן: "התאונה"). אין מחלוקת בדבר אחריות נהג הנתבעת לנזק שנגרם לרכב התובעת בתאונה.

ביום 14.7.14 שילמה הנתבעת לתובעת סכום של 23,601 ₪, בעבור הנזקים, אשר נגרמו לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה. הנתבעת הפחיתה מן התשלום, על דרך האומדנה, סך של כ -1,110₪ בגין ירידת ערך שנקבעה לרכב התובעת עקב התאונה בחוות דעת השמאי אהרון כהן מיום 21.5.14, המצורפת לכתב התביעה (להלן: "שמאי התובעת"). חשוב לציין, כי שמאי התובעת העמיד את ירידת הערך לרכב על 14%, כאשר הנתבעת שילמה כ-12% משיעור ירידת הערך שנקבע בחוות דעת שמאי התובעת, על דרך האומדנה, וכדי לעמוד בנטל הקטנת הנזק.

המחלוקת בין הצדדים הינה האם על הנתבעת לשלם לתובעת את הפרש ירידת הערך שלא שולם, המהווה את סכום התביעה, אם לאו.

ביום 4.11.15 התקיים לפניי דיון, בו נשמעו טענותיהם של ב"כ הצדדים. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, בחוות דעת השמאי מטעם התובעת, בכלל מסמכי התיק וביתר הראיות, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל במלואה. להלן אביא תמצית טעמיי לקביעתי זאת.

עיון בחוות דעת שמאי התובעת מלמד כי לרכב התובעת נקבעה ירידת ערך בשיעור של 14% בגין מוקד חזית ומוקד אחורי ברכב ,ובסכום של 8,333.22 ₪. בנוסף, שמאי התובעת ציין, כי על פי נתוני המחשב לא נמצאו אירועים קודמים שבגינם ניתנה ירידת ערך בעבר.