תא"מ 21687-02-12 אוניה נ' משרד הפנים ואח'

בפניי תביעה כספית בסך של 13,412 ₪, כך במקור, בגין גניבת כספו של התובע, על ידי נציג כוחות הביטחון, בעת ששירת בשירות מילואים פעיל, בסמוך לאחר שהתובע הסתנן למדינה דרך הגבול עם מצרים.

טענות התובע

עיקרי טענות התובע בכתב התביעה הינם כדלקמן-

התובע הינו אזרח טורקיה אשר נכנס לארץ בנובמבר 1997, על פי אשרת עבודה בתחום הבניין.

בשנת 1997 התובע הכיר את הגב' א.מ, אזרחית ישראלית, והם נישאו במהלך שנת 1999.

מכוח נישואים אלה קיבל התובע אזרחות ישראלית ודרכון ישראלי.

בשנת 2008 החליט התובע לבקר את משפחתו בטורקיה, לאחר שעבר ניתוח לב פתוח, אך בנקודת הביקורת בנמל התעופה נלקח ממנו דרכונו הישראלי, והוא התבקש לצאת הארץ באמצעות דרכונו הטורקי, בטענה שרעייתו הודיעה עוד בשנת 2004 כי הנישואים הינם פיקטיביים.

התובע התגורר עם רעייתו משנת 1997 ולכן הנישואים אינם פיקטיביים.

ביום 1.11.2011 חצה התובע את הגבול בדרום הארץ ונעצר על ידי שוטרי משמר הגבול.

בעת מעצרו היו ברשות התובע 2,260 דולר ארה"ב, וכן 25 לירות טורקיות, והכספים ניטלו ממנו על ידי אחד מהשוטרים.

ביום 17.11.2011 פנה התובע לעופר, נציג יחידת עו"ז, בבית המעצר, ושאל אותו לגבי הכספים שניטלו ממנו, ונענה כי העניין בבדיקה.

התובע הגיש תלונה למשטרה הצבאית חוקרת.

הנתבעים- משרד הפנים, משטרת ישראל- משמר הגבול, ויחידת עו"ז- נישלו את התובע מכספו, שדדו וגזלו את כספו, הגם שהיו אמורים להיות נאמנים על כספו, ופעלו בניגוד לכללי הצדק הטבעי, היושר וההגינות, תוך ניצול חולשתו של התובע.

הסעדים שהתבקשו הינם השבת מלוא כספי התובע, וכן פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין עגמת נפש.

טענות המדינה