בראל חדד נ' איתן

1.בפני בקשה לביצוע שני שיקים.

האחד, על סך של 1,245 ₪ שתאריך פירעונו 21.1.14 - שיק מספר 80000068 (להלן: "שיק מס' 068").

השני, על סך של 3,510 ₪ שתאריך פירעונו 10.7.14 – שיק מספר 800000110 (להלן: "שיק מספר 110").

2.התובעת הינה יועצת מס. הנתבע היה עצמאי. החל מחודש אוקטובר 2009 ועד לסיום ההתקשרות ביניהם (נחתם הסכם סיום התקשרות ביום 26.5.13), נתנה התובעת לנתבע שירותי הנהלת חשבונות. אין נפקא מינה לעניינו אם שירותיה של התובעת לנתבע ניתנו בפועל גם בחלק משנת 2013.

3.טוענת התובעת כי השיקים האמורים ניתנו לה בהתאם להסכמת הצדדים לסיום ההתקשרות שבאה לכדי ביטוי ב"הצהרה בדבר חוב בהתחייבות" מיום 26.5.13 (סומן נספח א1 לתצהירה של התובעת) ובהתאם להסכם סיום התקשרות מאותו המועד (סומן כנספח א2 לתצהירה של התובעת).

4.טוען הנתבע כי יתרת החוב שנותרה לו היתה בסך 1,000 ₪ בלבד, סכום זה שולם על ידו והוצאה לו חשבונית מס בהתאם.

5.טוען הנתבע לכישלון תמורה וזאת לאור טעויות של התובעת בעבודתה עמו במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים, אשר גרמו לו לנזקים.

הנתבע מוסיף וטוען כי חלק מהעבודה בגינה מבקשת התובעת תמורה נעשתה על ידו. הנתבע מפנה להגשת טופס 101 לשנת 2009, הגשת הצהרת הון מיום 5.12.11 והגשת דו"ח שנתי לשנת 2011.

6.הנתבע מוסיף וטוען כי המסמכים הוחזקו על ידי התובעת תקופה ארוכה באופן שהעמיד אותו במצב בו יכול היה להיגרם לו נזק של עיצום כספים בסך של 9,200 ₪.

7.הנתבע מוסיף וטוען לכפיה ועושק בכל הנוגע לנסיבות חתימתו הצהרה בדבר חוב בהתחייבות והסכם סיום התקשרות.

8.אציין כי בכתב ההגנה נאמר על ידי הנתבע כי התובעת איימה שתסדר לו קנסות וצרות אחרות במידה ולא ישלם לה את הסכום שלטענתה מגיע לה. כבר עתה אציין כי לא הובאה על כך כל ראיה.