תא"מ 21554-07-14 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' אשרפ ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.12.2013 ברח' הגר"א בחולון. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 9,130 ₪.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי רכב התובעת חנה בצד שמאל של דרך חד-סטרית, וכי בשלב מסוים נפתחה הדלת הימנית-אחורית לכיוון הכביש, ונוצר מגע בין הדלת לבין משאית הנתבעים, שהיתה בנסיעה קדימה. נזק נגרם לשתי הדלתות הימניות.

4.נהגת התובעת טוענת, כי רגע קט לפני התאונה עצרה את רכבה, ויצאה ממנו, כדי לפתוח את הדלת המדוברת, שם ישב בנה הפעוט בכיסא בטיחות. לפני שפתחה את הדלת, ראתה את המשאית עומדת בכביש, מעט לפני מכוניתה. בעת שרכנה אל תוך הרכב, כדי להוציא את בנה, נסעה המשאית ככל הנראה אחורה, בלא לפגוע בדלת הפתוחה, ובלא שנהגת התובעת תבחין בה. בשעה שהחלה לנוע אחורנית עם בנה, דחקה בגופה את הדלת מעט יותר אל הכביש, בדיוק כשהמשאית החלה בתנועה קדימה, וכך נגרמה התאונה. הנהגת גם העידה, כי היה אדם מחוץ למשאית, שקרא בקול אל עבר נהג המשאית. היא גם סיפרה, כי בצד שמאל של הרכב, על המדרכה, עמדו אופניים, והפריעו לפתיחת הדלת הפונה לכיוון המדרכה.

5.הנתבע 1 טוען, כי כלל לא נסע אחורנית, אלא רק חלף, בנסיעה איטית, לצד הרכב, כשלפתע נפתחה הדלת האמורה, מבפנים, ופגעה במשאית. לדבריו, כיסא הבטיחות היה מאחורי הנהג, בצד שמאל של הרכב, ונהגת התובעת ישבה בצד ימין מאחור, וחגרה את חגורת הבטיחות של בנה, ופתחה את הדלת כשביקשה לצאת מהרכב. הנתבע 1 סיפר, כי היה בדרכו לעבודת העמסה בהמשך הרחוב, כ-20 מטר ממקום התאונה, וכי הלקוחות חיכו לו בחוץ, אולם לא ראו את התאונה.

6.לא נשמעו עדים נוספים.

7.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי ביתר חומר הראיות, אני סבור שחרף קשיים שהתעוררו בשתי הגרסאות שנשמעו, גרסת נהגת התובעת עדיפה במעט. אמנם, הגרסה העקרונית שהציגה (של נסיעה אחורה וקדימה לסירוגין) מתמיהה במבט ראשון, אולם לאחר שמיעת הנתבע 1 הדבר המתמיה העיקרי הוא טענתה, כי לא הבחינה בנסיעה אחורנית של המשאית אל מאחוריה, בשעה שהיתה רכונה אל תוך רכבה. משהעיד הנתבע 1, שהגיע לרחוב לשם עבודת העמסה, מתקבל על הדעת שנהיגתו תאופיין בהיסוס באשר למקום המדויק אליו עליו להגיע. לא מופרך להניח, כי עיניו היו ממוקדות במספרי הבתים יותר מאשר בכביש, וכי יכול וסבר, לאחר שחלף בפעם הראשונה על פני רכב התובעת, כי התקדם מדי בכביש, והחל בנסיעה אחורנית.

8.איני מקבל את טענת הנתבע 1, כי במשאית לא יעלה על דעתו לנסוע אחורנית, זאת במיוחד לאור עדותו, כי מדובר במשאית קטנה (תיאורו המקורי, שלא הגיע לפרוטוקול, היה "חצי משאית"). מאידך, טענתו כי לקוחותיו כבר היו בחוץ (כ-20 מ' ממקום התאונה, לפי עדותו), אך לא ראו את התאונה, זאת שעה שיש להעריך כי עיניהם היו נשואות דווקא לעברו, בציפייה להגעתו, אינה מתיישבת היטב על הדעת, אך מתיישבת היטב עם גרסת נהגת התובעת, כי שמעה מאן דהוא קורא בקול אל הנתבע 1, מחוץ למשאית.