תא"מ 2155-01-13 מזרחי נ' מיכאלי

לפני תביעה שטרית במסגרתה הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק על סך 1,200 ₪ מועד פרעון 29/9/01 משוך מחשבון הנתבעת. השיק בוטל מחמת הוראת ביטול שניתנה (תיק הוצל"פ 18-03606-04-4).

בתצהיר התומך בהתנגדות טענה הנתבעת כי ביטלה השיק מאחר ולא ניתנה תמורה על ידי התובע. עוד נטען כי בעבר הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר, במסגרתה נדרש התובע להציג חשבונית בגין תיקון רכבה של הנתבעת. משלא עשה כן, נסגר התיק. להבנת הנתבעת, התביעה נדחתה. לפיכך, הופתעה לגלות כי 8 שנים לאחר בירור ההתנגדות הקודמת, ננקטו כנגדה הליכי הוצל"פ מכוחם עוקלה משכורתה והתובע גבה כ– 4,600 ₪. לכן, ביום 20.12.12 הגישה המבקשת ההתנגדות דנן יחד עם בקשה להארכת מועד.

אף אחד מהצדדים לא הגיש בצורה מסודרת ומלאה את תיק ההוצל"פ מכוחו הוגשה ההתנגדות, לרבות ההתנגדות הקודמת ותיק ביהמ"ש.

נקבע דיון ליום 30/6/13 אליו התייצבו הנתבעת ובא כוחה וכן בא כוחו הקודם של התובע, עו"ד חנן דרי. עו"ד דרי, אשר קודם לכן ביקש להתפטר מייצוג התובע נוכח העברת היצוג לעו"ד קזיוף ניסן, טען כי העביר החומר במלואו לעו"ד קזיוף אשר הוא והתובע ידעו על מועד הדיון, אך לא התייצבו מחמת טעות. הצדדים נדרשו להמציא מלוא החומר הרלוונטי להליך הקודם ונקבע דיון ליום 13/10/13.

גם בהמשך לא הוגשו מלוא המסמכים הנוגעים להתנגדות הקודמת, אלא המסמכים הבאים בלבד: החלטות כב' הרשמת (כתארה דאז) מיכל עמית-אניסמן מיום 26.9.04, מיום 29.7.04, מיום 28.9.04, הודעות היחידה המשפטית מיום 5.7.04 ומיום 2.5.04, פרוטוקול מיום 15.6.04 בבש"א 2089/04 ואישור מיום 30.6.13 מארכיב ביהמ"ש כי תיק בש"א 2089/04 בוער. מפרוטוקול הדיון מיום 15.6.04 עולה כי הנתבעת והתובע לא התייצבו לדיון. באת כוחו דאז של התובע, עו"ד מזרחי יונה, התייצבה וטענה: "אני מבינה מגברתי שאישור ההזמנה לדיון עדין (לא) חזר. אני אבדוק במהלך השבועיים שלושה הבאים האם המבקשת זימנה (צ"ל קיבלה) את ההזמנה אם לאו ואגיש בקשה בהתאם". בנוסף, התייצב מר משה כהן ונרשם מפיו: "השיק היה של המבקשת (הנתבעת - ר.א.), אני הייתי המוטב וצד שלישי קיבל אותו. המבקשת היא בת זוגתי. המבקשת ואני קיבלנו את ההזמנה לדיון דהיום. אני גר עם המבקשת". ב"כ התובע ומר כהן ביקשו דחייה בת מס' ימים לצורך ניהול מו"מ והתיק נדחה לתזכורת פנימית ליום 29/6/04. הצדדים לא מסרו עמדתם. נשלחה תזכורת על ידי היחידה המשפטית. בהמשך, ביום 29/7/04, ניתנה החלטת כב' הרשמת עמית אניסמן לפיה: "הצדדים יודיעו עמדתם תוך 10 ימים שאם לא כן תמחק הבקשה". ביום 26/9/04 ניתנה החלטה: "בהמשך להחלטתי מיום 29/7/04, ובהעדר תגובה, מורה על מחיקת הבקשה".

לדיון ביום 13/10/13 התייצבו הנתבעת ובא כוחה. התובע וב"כ לא התייצבו. טרם הדיון הוגשה בקשת דחייה על ידי התובע, שהוכתרה כבקשה בהסכמה. ב"כ הנתבעת טען כי אינו יודע על בקשה כאמור וכי לא נמסרה הסכמה לבקשת הדחייה. משכך, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן, ניתנו לצדדים הוראות להתאמת ההליך לסדר דין מהיר ונקבעה ישיבה מקדמית ליום 25/2/14. בהמשך, התברר כי נפלה טעות אצל ב"כ הנתבעת וכי כן ניתנה הסכמה לבקשת הדחייה. ההחלטה מיום 13/10/13 בוטלה והישיבה המקדמית שנקבעה ליום 25/2/14 הומרה לישיבה לבירור ההתנגדות.